איגוד המשפיעים

איגוד המשפיעים הוקם ביום הבהיר ב’ אייר [[תשמ"ז. בשנת תשל"ז החל הרבי לעשות ‘שטורעם’ גדול בנושא משפיעים ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. בפרשת שמות תשל”ז הרבי אמר: “והנה ישנו עניין מיוחד שתחלתו בחסידים ויש להשתדל שיבוא בפועל בכל מושבותיהם של החסידים, והוא - התקנה שהיתה מאז ומקדם ובפרט בדורות האחרונים עד לכ”ק אדמו”ר נ”ע אשר בכל מקום שבו נמצאים אנ”ש, חסידים או יהודים שיש לקוות אשר בקרוב ממש ילמדו את תורת החסידות ואת תורת חב”ד ופירושיה - יהיה יהודי אחד שיקבל על עצמו את תפקיד ה’משפיע’”. הרבי האריך בכל העניינים השייכים לענין המשפיע, כולל סדרי מינויו של משפיע, חובותיו וזכויותיו.

בעקבות זאת, בכינוס ב’ אייר תשמ”ז, קם ארגון ‘איגוד המשפיעים’” ביוזמתו של הרב שמואל גריזמן.

התפתחות הארגון

על הזמנה שנשלחה לרבי מתאריך כ”ג ניסן תשמ”ז אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתי”ק “ואזכיר על הציון לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו’ ויבשרו טוב”.

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את “קובץ המשפיעים” שהוא למעשה קטעי שיחות של הרבי אודות תפקיד המשפעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע. הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב מרדכי לאופר על כך הרבי הוסיף בכתי”ק: “בטח ע”י עוד א’ מתאים. ועפ”י מש”כ עפ”י שניים גו’”. כאשר הרבי נסע לאוהל, הוא הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

לקראת כינוס המשפיעים השני הוציאו חוברת נוספת ובה לקט משיחות הרבי בענייני מגביות צדקה וכו’, וגם על החוברת קובץ המשפיעים ב’ זכינו לתשובה: “נת’ ות”ח והזמן גרמא כו’ אזכיר עה”צ”. קובץ המשפיעים חלק ב’ הוכן על ידי הרב מרדכי מנשה לאופר והוגה על-ידי ר’ יעקב גלבשטיין ור’ יעקב שוסטרמן. גם על דו”ח הכינוס וההזמנה לכינוס הרבי ענה תשובות. על ההזמנה לכינוס ענה “אזכיר עה”צ” ועל הדו”ח שהוגש “נת’ ות”ח והזמן גרמא כו’ אזכיר עה”צ”.

עידוד הרבי לחברי האיגוד

חלק מהמשפיעים שהתמנו קיבלו מידיו הקדושות של הרבי את קונטרס אהבת ישראל עם חתימתו הק’, ביניהם הרב ראובן דונין, הרב ישעיהו הרצל, הרב זמרוני ציק וכן השלוחים לאה”ק משנת תשל”ח.

בשנת תשמ”ה הרבי ביטא בדיוק למה הייתה כוונתו כאשר נתן את ההוראה למנות משפיעים: “זו הייתה, למעשה, הכוונה במה שדובר לפני כמה שנים אודות העניין ד”משפיעים” שתפקידם היה אמור להיות - לעורר את כל אלו שנמצאים בסביבתם להוסיף בכל ענייני טוב וקדושה, לקבוע עיתים לתורה, לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, ענייני המבצעים וכו’, כולל - שכאשר מתעוררת השאלה אצל מישהו בעניינים אלו, יהיה אל מי לפנות כדי להתייעץ עמו בדבר”. באותה שיחה הרבי כאב את העובדה שהמשפיעים לא מנצלים את כחם בדבר שהם צריכים לפעול.

בהמשך השנים הרבי דיבר על הנזק העצום באדישות ובתרדמה של המשפיעים והחובה למלאות את התפקיד לפועל. בשנת תשמ”ז הרבי אף דיבר על כך שתפקיד המשפיע הוא שיקיימו את המנהגים בפועל. המשפיע מצידו אסור לתת להם מנוחה ועליו לעורר את הציבור בענייני קיום מנהגים בפועל...