גזירות ת"ח ות"ט

ציור המתאר את כניסת הפורעים לקייב, כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו

גזירות ת"ח ות"ט (נקראות גם בשם פרעות חמיילנצקי) היו סדרת פוגרומים אכזריים שנערכו ביהודי אוקראינה כחלק מהתקוממות כללית של הקוזאקים על פגיעה בזכויות שהובטחו להם, כאשר היהודים שנקלעו למלחמה לא להם נטבחו ועונו על ידי הצדדים הלוחמים השונים. למרות שרובם של הפרעות התרכזו בין חג הפורים של שנת ת"ח לחודש אב ת"ט, נמשכו הפוגרומים גם לאחר מכן, ועד שנת תי"ז עדיין אירעו מידי מספר חודשים פוגרומים ומעשי ביזה בקהילות היהודיות ברחבי אוקראינה ופולין.

במהלך הפרעות מאות אלפי יהודים יהודים נרצחו במיתות משונות או מתו במגיפות, ואחרים שהצליחו להימלט, נותרו ללא פרנסה, וללא רכוש. אלו שנתפסו אולצו להמיר את דתם, או שנמכרו לעבדים.

הרקע לפרעות

כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה ליטא עם פולין והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים באוקראינה וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים.

האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים.

ההתמרמרות תורגמה על ידי האוקראיינים למעשי מרד, שהונהגו על ידי גדודי קוזאקים. אחרי מספר שנים של פשיטות לאחוזותיהם של האצילים הפולנים, ניסה הממשל הפולני לגייס את הקוזאקים לצידו, והגיע להסכם צבאי עם הקוזאקים שתוכנו העיקרי היה צירופם כיחידות סדירות לצבא הפולני, כשבתמורה ומענקים להם אחוזות אדמה קטנות ופטור מתשלומי מיסים, אבל הסדרים אלה לא נמשכו זמן רב, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים.

מהלך ההתרחשויות

בשנת ת"ח בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע חודש שבט הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, ובט"ז שבט הם תקפו את את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת.

לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי אוקראינה בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים.

הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי.

בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש"בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים" ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק.

כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי שימירו את דתם, גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על קידוש השם.

בשנת תי"א החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת תי"ד כרת ברית עם רוסיה, וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כשליטא ובלארוס ואפילו ערים חשובות בתוך פולין עצמה כגון וילנה ולבוב מסופחים לשטח רוסיה.

בעיצומם של הפרעות החלה פעילותו של משיח השקר שבתאי צבי שטען שהפרעות המבוצעות ביהודים הם חבלי משיח, ובהמשך גם החל לטעון כי הוא מלך המשיח. ההמון נהה אחריו מתוך ציפיה חזקה להתגלות, אך גדולי הרבנים של אותה תקופה התנגדו לו והתייחסו אליו כאל שקרן ואוחז עיניים, דבר שהוכח באופן ודאי לאחר שהמיר את דתו והתאסלם.

בספרות התורנית קיבלו הפרעות התייחסות רחבה, ואחד מהטעמים למנהגי האבילות בימי ספירת העומר לאחר ל"ג בעומר הוא מכיון שבחודש אייר אירעו עיקר הפרעות והרציחות.

התייחסות רבותינו נשיאינו

בשערי תשובה לאדמו"ר האמצעי מובא בשם האריז"ל שבימינו "בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד". כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן בית המקדש הראשון שעבדו עבודה זרה, וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל הנשמות שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מנשמות אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות.

אדמו"ר הרש"ב כותב, שנשמתו של הבעל שם טוב ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את נשמות ישראל מעלפונם, ואילו אדמו"ר הריי"צ אמר, ששמע מפי המלמד שלו הרב חנוך הענדל קוגל בשם ר' זלמן זזמר, ש"הבעל שם טוב נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של מסירות נפש".

בספר התולדות מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי יואל בעל שם קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.

בשיחה שנשא הרבי בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת תש"כ השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו בשואה למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.