דירה בתחתונים

דירה בתחתונים, היא מושג המבטא את רצון האלוקים שהנבראים יכינו מהעולם משכן שיתאים לשמש כבית לה'. רעיון זה מוזכר לראשונה במדרש תנחומא^[1], האדמו"ר הזקן מצטטו בספר התניא^[2], והוא הסיבה העיקרית שבגינה ברא ה' את העולם.^[3].

משמעות הדירה בתחתונים

בעולם הזה, התחתון מבחינה רוחנית^[4], לא מורגשת במוחש מציאותו של הבורא, ועד שניתן לחשוב שהוא לא קיים(ח"ו). כיוון, שהמציאות האלוקית שנמצאת בעולם נסתרת, עד שהעולם נראה כמתנהל לבד ללא יד מכוונת. תפקידו של היהודי לגלות בעולם את האמת שאלוקים נמצא ומנהל את העולם. פעולה זו נעשית על ידי היהודי המביא את אור ה' לעולם-החומרי שיאיר את חשכתו^[5], באמצעות ניצול באפשרויות הקיימות בעולם - באופן המותר בשימוש^[6] - לצורך קיום התורה והמצוות. למשל, מעור הבהמה ניתן ליצור נעל או תיק, אך במצב זה העור נשאר מנותק מרוחניות. אולם כאשר היהודי יוצר מהעור הזה תפילין הוא מכניס אור רוחני בעור ועושה אותו קדוש כשהעור עובר מין גאולה פרטית, שמגלה בו את המשמעות הרוחנית להימצאותו בעולם ובכך העור נעשה כעין דירה לה'^[7]. כך כל מצווה היא נקודת אור רוחנית, שבסך הכל הנקודות אור הללו מצטרפות לאור אחד גדול שמאיר את כל העולם ומקדשו ומכשירו להיעשות 'בית' המתאים וראוי לה'. אלא שכיום אין רואים את התוצאה של פעולות אלו, רק בימות המשיח כשתושלם המטרה יתגלה האור הרוחני בעולם^[8].

דווקא תאווה

ישנם כמה הסברים לסיבת הבריאה, אחד מהם; הוא שה' רוצה להראות את היכולת שלו ואת כוחותיו, שלכן ברא נבראים ש(כביכול)נפרדים ממנו, שהם יכירו בגדולתו. אולם לדעת אדמו"ר הזקן אין כל הסבר מתקבל על הדעת בצורך של הבורא לברוא עולם החשוך מבחינה רוחנית, רק אם היא תאוה שמשמעותה רצון כמוס שלא ניתן להבינו. כיון, שכל הסבר אחר מחייב שיש לו איזה חיסרון שהעולם משלים אותו. ומכיוון שהבורא מושלם בעצם, אינו זקוק לשום דבר. תאוותו של הבורא שהאור האלוקי יפרוץ ויתגלה מתוך החושך הרוחני דווקא, היא כמו ההנאה שיש לאדם מדבר לא צפוי ולא הגיוני.