אדם הראשון

אדם הראשון הוא האדם הראשון שנברא בעולם הזה. ביום השישי של הבריאה יצר הקב"ה את האדם עפר מן האדמה, ונפח באפיו נשמת חיים. אדם הראשון נבדל מן שאר הברואים שהוא נברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה.

בתחילת בריאתו של אדם הראשון היה בגן עדן, אלא שלאחר חטא עץ הדעת גורש מגן עדן. לאדם הראשון ולחוה נולדו שני בנים: קין ושת כאשר עם קין נולד גם תאומה ועם הבל שתים, ואיתם הם התחתנו. (הבן הבל נהרג על ידי קין אחיו), ומהם יצאו כל העמים על פני הארץ.

אדם הראשון חי תשע מאות שלושים שנה וזאת לאחר שנתן שבעים שנה מחייו לדוד המלך לאחר שראה ברוח הקודש שהיה אמור למות בלידתו.

בתורת החסידות מבואר כי ענין אדם הראשון הוא נשמה כללית הכוללת את כל נשמות ישראל, ויש אומרים שניצוץ זה נקרא בשם ניצוץ משיח. ומבואר כי לפני חטא עץ הדעת היה הכיסוי וההעלם דק ביותר, ולכן הניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. ולאחר החטא הוא בחינת הכיסוי ביותר שהוא בחינת קליפת נוגה, וזהו ענין כתנות עור שלאחר החטא.

אייכה

כאשר אדם הראשון היה בגן עדן לאחר חטאו בעץ הדעת, נשמעה בת קול של השכינה הפונה לאדם הראשון בשאלה "אייכה"? (כלומר היכן אתה), שאלה זו לכארוה מעוררת תמיהה, שהרי אין דבר שנסתר מהקדוש ברוך הוא וכמובן שגם את מקום הימצאו של אדם הראשון בשעה ההיא ידע, את ההסבר על הדבר נתן אדמו"ר הזקן (לצאר הרוסי בעת שביקרו בזמן מאסרו בכלא), בשאלה אייכה היתה שזורה כוונה יותר פנימית, לא שאלה על מקום הימצאו הפיזי והגשמי אלא על מצבו הרוחני, כיצד הגיע לכזה מקום של חטא.

בעולמות

יש שכתבו כי אדם הראשון מכוון בעולמות כנגד אדם קדמון, כי אדם הראשון כלל את כל הנשמות כמו שהם נכללו בשרשם באדם קדמון, וכן מבואר בספרי אדמו"ר האמצעי. ובביאור יותר מבאר אדמו"ר הצמח צדק כי מציאותו החיצונית של אדם הראשון מכוונת כנגד אבא, ופנימיותו של פרצוף אבא היא פנימיות עתיק שהיא מלכות דאדם קדמון. מקור הדברים הוא בספר מאורי אור, שמבאר כי פרצוף אבא הוא הפרצוף הראשון שמתגלה באצילות.

הסיבה שאדם הראשון נקרא בשם זה, הוא מכיון שנשמת אדם הראשון שכולל את כל הנשמות, הוא שעלה במחשבה תחילה, ולכן אדם הראשון מכוון כנגד אדם קדמון.