יעקב יוסף
הרב יעקב יוסף, ראש ישיבת "חזון יעקב" ורב שכונת גבעת משה בירושלים. שימש גם כאחד מרבני המטה העולמי להצלת העם והארץ. בעבר שימש כעסקן חרדי וחבר כנסת מטעם ש"ס.
במשך כל ימי חייו מסר את נפשו למען שלושת השלמויות תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של הרבי בנושאים אלו.
תולדות חייו
נולד בכ"ג תשרי תש"ז בעיר ירושלים, ילדם השני של הרב עובדיה יוסף ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה" וכן בכולל מוסד הרב קוק בירושלים, והוסמך לכהונת רב.
לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך יסורים נוראים ביום שישי, ב' אייר תשע"ג.
בעסקנות
בשנים תשמ"ג-תשד"מ כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת.
בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב שכונה בשכונת גבעת משה בירושלים, כמו כן הרב חבר בגוף הכשרות "בד"ץ ישא ברכה".
במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם במסירות נפש על שלושת השלמויות, ונצמד לשיטת הרבי בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני המטה העולמי להצלת העם והארץ שבראשות הרב שלום דב וולפא. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו באיחוד הלאומי למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.
מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני הלכה[1], ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.
לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מבית הרפואה.
הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד "מגדולי הפוסקים של דורנו".
בשנת תש"ע עורר סערה כאשר הורה ללכת לבית המשפט בניגוד לפסק דינו של אביו הרב עובדיה יוסף. הסערה התחוללה מכיון שמוסדות החינוך בעיר עמנואל לא הכניסו חלק מהבנות ממוצא ספרדי, מכיון שלדבריהם בנות אלו אינם עומדים בקריטריונים הדתיים של בית הספר. לעומת זאת 30% מבית הספר הינם מבתים ספרדיים. בג"ץ הורה לסגור את בתי החינוך האשכנזיים, וכאשר ארבעים ושלושת ההורים החרדים שלחו את ילדיהם ללמוד בבני ברק הם נאסרו על ידי המשטרה. בתגובה התקיימה הפגנות בערים ירושלים ובני ברק, בהם השתתפו בסביבות המאתים וחמישים אלף איש.[2] לאחר שבדרשתו השבועית של אביו הרב עובדיה יוסף במוצאי שבת שאחר כך הוא תקף בחריפות את העותרים וקבע כי הרימו יד בתורת משה ואין להם חלק לעולם הבא, הודיע הרב יעקב יוסף כי הוא פורש מהמאבק.
קשריו עם חב"ד
בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים תשד"מ-תשמ"ח) פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ועמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי. בשנים אלו התקרב מאד לחסידות חב"ד ולרבי. בנו, יהונתן, אף למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח; בשנת תש"ע, כאשר נשאל על-כך, ענה כי לפני ג' תמוז תשנ"ד היו שסברו כי הרבי הוא המשיח, וגם היום ישנם בזה דעות לכאן ולכאן[3].
בשנת תשס"ה הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את בד"ץ שלימות הארץ.
בעלון "ארץ ישראל שלנו" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש תמוז תשנ"ט הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק מיהו יהודי, בהדגישו שהתוצאות מלמדות מי היה הצודק[דרושה הבהרה][4].
היה שותף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ[5], והיה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. היה גם חבר בהנהלת רבנים של עמותת פיקוח נפש[6].
היה מרבה להשתתף באירועים של חב"ד.[7].
הערות שוליים
- ↑ לדוגמא, פרשת פפושדו
- ↑ חב"ד אינפו.
- ↑ ראיון.
- ↑ ציטוט.
- ↑ - באתר חב"ד אינפו
- ↑ צילום מכתב.[כלומר?]
- ↑ באתר חב"ד אינפו