הכהן כמורה הוראה

לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. זמן שבית המקדש היה קיים בית הדין של הכהנים.

בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין. אולם, בסגנון המשנה מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל.

סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק הנסתר שבתורה מובאות מטרות אידאיליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום.

יש לציין כי בפרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודואם זאת, יש להם קדימות על פני מורה הוראה שווה ערך שאינו כהן. ^{[דרוש מקור]}.

רקע

הרמב"ם, בספרו משנה תורה, מסביר שיעקב אבינו הבדיל את בנו לוי משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי עבודת השם ומצוות אברהם אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות. במדרש תנחומא מובא, שבני לוי השתתפו גם את אחיהם בני ישראל בהרבצת התורה, עד כדי שהצליחו להפוך משכיניהם במחנה גם למרביצי הוראות בתורה

במדרש, מובא שעמרם בן קהת בן לוי היה מנהיג הרוחני של קהל בני יעקב בגלות מצרים. התמנות זו, ירש בנו אהרן אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים -וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב.

בעת הקמת המשכן ציוה הקדוש ברוך הוא את משה לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת שכינתו במשכן ובתוך העם, זאת לאחר שהבכורים, שהיו המיועדים מראש לכהונה, נדחו בעקבות השתתפותם בחטא העגל.

בית דין של כהנים

קובץ:Second Temple.jpg

במקום שמאחורי ההיכל (הבניין הגבוה שבתמונה של דגם של הבית השני) -שנקראת אחורי בית הכפורת- הייתה בית דין של הכהנים דנה את ייחוסם של הכהנים החדשים לעבודה ושאר ענייני הכהונה

בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת המזבח, והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יומי של בית המקדש היה מנוהל על ידי ועידה מיוחדת של כהנים^{[דרוש מקור]}.

בסגנון המשניות, נקראה זאת הועידה בשם בית דין של כהנים או בשם זקני כהונה^{[דרוש מקור]}. בנוסף לזהירות הבית דין של הכהנים על פעילות היום יומי במקדש ודאגם לעיין על כשרות בני הכהנים לעבודה, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה^{[דרוש מקור]}, כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה.

הוראת כהן משיח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מקורות בחומש

מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא;

וידבר ה' אל אהרן לאמר..אתה ובניך אתך..להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה

— ויקרא י ח-יא

.

הספרא והתלמוד בבלי, דורשים את משמעות כתוב זה ככולל הוראות בענייני ערכים, חרמין, טומאה וטהרה, הוראות כלליות, מדרש, הלכה, וקריאת מקרא, משנה, ותלמוד

בפירוש להחומש, האבן עזרא מעיר על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה, הוא גם מסביר -ככלל- שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים, כלל שעליו מעיד גם הספורנו. הרמב"ן, בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כמלאכי השרת.

הכהנים כדיינים במשפט העברי

בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כדיינים על ענייני ריב ונגעים. על אף שתפקידם כמחליטי הדין בנגע הצרעת ברור מן התורה, אין דרשת חז"ל משמעותית שמציינת שהוטל גם על הכהנים לדון בענייני ריב ממונות. הספורנו, על פרשת עגלה ערופה, מציין שהכהנים היו בקיאים בתכונות בני העם -בקרימינולוגיה- והיו מתעזרים בזה הידע להצליח בחקירתם למצוא שופך דם-הנקי.

מקורות בספרי נביאים וכתובים

בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם, ולהוכיח להם את מעלות התורה והכדאייות לילך בדרכיה. לפי תרגומו של יונתן לספר קהלת, איש שמסרב לקבל אולפן תורה מכהן נחשב כטיפש. רש"י, בפירושו לדברי הימים מסביר שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים, ושרי המלך היו עומדים איתם כדי שייכנס דבריהם באזני העם -ולא ימרו את פיהם.

הקדוש ברוך הוא, בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים, ואפילו בזמן חורבן הבית נחשב תלמודם של הכהנים -בענייני הקרבנות- כאילו מקריבים ומשיגים כפרה עבור החטא. בדמות המקראית, נחשב כהן מורה הוראות כברכה מן השמים. וככל הברכות שחוזרות עבור חטאת העם, גם כהן שיכולתו להורות צדק נמנע מן העם עבור החטא.

בספר תהילים ודברי הימים מתואר שהכהנים שימשו כמורי צדק דווקא עם לבוש נקי שנקרא בגדי צדק. בספר זכריה, דמותו של יהושע בן יהוצדק מתואר כלבוש בגדים קרועים, ובכניסתו לכהן, זכה לבגד נקי לשמש בתפקידו. אולם, לא ברור אם הכהנים זקוקים לבגדים הללו כדי להורות או אפילו אם הם איכשהו קשורים עם בגדי כהונה הרגילים.

מקורות בתלמוד ודברי חז"ל

התלמוד בבלי בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים בני דעה עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה

בדברי חז"ל, תולים דעת הרחבה של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת תרומה ושאר מאכלי קודש. הסיבה לכך היא אחת משתיים; יש סוברים שבגלל שלא היו צריכים לטרוח עבור פרנסתם היה להם פנאי לעסוק בתורה, ויש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים.

בחלק הנסתר שבתורה

בספר הזוהר, מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני קודש. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של רבי יוחנן שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות, אולם בזוהר חדש מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים -עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור השם המפורש בנכונות המקובלת. בהשמטות לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב תורה שבכתב ותורה שבעל פה יחד.

לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את הניחוח בקרבן -דהיינו הנחת רוח להקדוש ברוך הוא, וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ -עבודתו פסולה. בצורה יותר חריפה, רבי שמעון בן יוחאי משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה.

בספר רזיאל המלאך מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע לחם ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו

בחסידות חב"ד

בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מאדמו"ר הזקן, שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם.

האדמו"ר האמצעי (אדמו"ר השני בשלשת אדמור"י חב"ד) האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אדמו"ר מהר"ש, בשנת תרכ"ז, מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה.

גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה.

הרבי מליובאוויטש, בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה. הרבי גם מתאר את ניצוץ הכהונה שנקשר עם אהרן ובניו הכהנים באותו אופן שנקשר ניצוץ היהדות בתוך כל יהודי ויהודי.

מי הולך אל מי

מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה

ראו גם

• ספר תקנת השבים להרב צדוק הכהן מלובלין (מדף י"א והלאה)
• ספר מאיר עיני ישרים מאת הרב מאיר שורצמן -וויניפג, קנדה תש"י (דף מז)
• ספר גבורת יצחק -ארה"ב תשנ"ז (דף שפ"ז)