שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)
המונח "הרבנית שיינא" מפנה לכאן. לערך העוסק בבת הרבי הריי"צ, ראו שיינא הורנשטיין.
הרבנית שיינא הייתה רעייתו של אדמו"ר האמצעי.
תולדות חיים
הרבנית הייתה בתו של החסיד ר' יעקב, מחסידי אדמו"ר הזקן ששימש כמלמד בעיירה יאנאוויטש והיה אב לחמש בנות.
אדמו"ר הזקן לקחה לכלה לבנו אדמו"ר האמצעי לאחר שהמלמד שטח בפניו ביחידות את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן, מכיון שאף חסיד לא רוצה להתחתן איתן מפאת עניותם ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. כששמע זאת אדה"ז אמר לו: "אני אשתדך איתך, ועי"ז כל החסידים ירצו גם הם להיות מחותנים שלך".
הוא פנה לבנו אדמו"ר האמצעי והציע לו את השידוך, אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת תקמ"ח נשא את הרבנית שיינא לאישה.
לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ועוד[1].
הרבנית גידלה בביתה את רבקה וגיטל, בנותיה של ביתה - הרבנית חיה שרה.
עם פטירתה של הרבנית שטערנא רעייתו של הרבי המהר"ש, שלחה הרבנית שליח לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, לבקשו להשתדך עם אחת משתי נכדותיה היתומות הגדלות בביתה.
לאחר מהלך עניינים שלם נישא הרבי המהר"ש לרבנית רבקה.
ביום החופה, ציוה הצמח צדק על בנו ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך".
תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים[2].
משפחתה
- בנה הרב מנחם נחום.
- בנה הרב ברוך שמואל.
- בתה הרבנית שרה דרברמדיקר - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר בן הרב מאיר מפיקוב בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
- בתה הרבנית ביילא וולס - נישאה לרב יקותיאל זלמן ולס, בשנת תקס"ז.
- בתה הרבנית חיה מושקא שניאורסון - נישאה לאדמו"ר הצמח צדק, בה' כסלו תקס"ד.
- בתה הרבנית דבורה לאה טברסקי - נישאה ליעקב ישראל טברסקי, בו' שבט תקע"א.
- בתה הרבנית ברכה - נישאה לר' יונה מז'יטומיר, בי"ד שבט תקס"ח. גרו כל חייהם בליובאוויטש.
- בתה הרבנית מנוחה רחל - נישאה לרב יעקב כולי סלונים.
- בתה הרבנית אסתר מרים - לא ידוע פרטים אודותיה[3].
- בתה חיה שרה - נישאה בזיווג ראשון לרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי), בט"ו מנחם אב תקפ"ו. לאחר שבעלה נפטר בכ"ד אייר תקצ"ז, נישאה בזיווג שני לר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג, בן הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן), בשנת תר"ג.
- בתה הרבנית שטערנא פריידא[4].
הערות שוליים
- ↑ שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים פג פד.
- ↑ אבל היא חיתנה את הרבי המהר"ש ב-תר"ט, מכך שהסתלקה מתר"ט והלאה.
- ↑ במהלך השנים, גילו בבית החיים בליובאוויטש את מצבת קברה, אף שלא נזכרה בשלשלת היחס שבפתח היום יום.
- ↑ מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי הרבנית רבקה ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.