נר מצוה ותורה אור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־22:18, 15 במאי 2024 מאת 81.199.151.157 (שיחה) (←‏הוצאות הספר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הדפוס הראשון

הספר נר מצוה ותורה אור הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו בשנת תק"פ. הספר כולל שני חלקים: שער האמונה - מאמרי חסידות על מצות האמונה בה' ואחדות ה', ועל חג הפסח; שער היחוד (נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות) - ביאור ענין ההתבוננות וסדר ההשתלשלות.

חלקי הספר

שער האמונה

א. שער האמונה: מהות מצוות האמונה וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, תפילה, צדקה ועבודת התשובה באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן המבארים את עניני חג הפסח, אכילת מצה וקריעת ים סוף[1].

שער היחוד

ב. שער היחוד: ביאור מצוות יחוד ה' והיותו אחד משלושה עשר עיקרי האמונה, וביאור היחוד שבפסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי על מנת להגיע ליחוד ה' כדרוש יש להתבונן באופן פרטי בפרטי סדר ההשתלשלות המבוארים בקבלה, והוא עובר ומבארם לפי הסדר. כמבואר בהקדמת הספר, נכתב ספר זה בהמשך ישיר לספר קונטרס ההתפעלות.

למעשה הספר מהווה קיצור מכל תורת החסידות ומרכז בקצרה ולפעמים רק ברמז סוגיות שלמות. כמו כן מלבד סדר ההשתלשלות שבספר ישנם גם ריבוי הסברים בהכנות הנדרשות להתבוננות, כיצד להתבונן וכמה סוגי התבוננויות ותועלתיהן.

הוצאות הספר

ספר זה נדפס בחיי אדמו"ר האמצעי, בקאפוסט בשנת תק"פ. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג בתר"כ. בשנת תש"ח הדפיס את הספר הרבי עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.

בתשנ"ה הדפיסה קה"ת את הספר עם תיקונים, ביאורים מר' הלל מפאריטש, מראי מקומות, מפתחות, ביביליוגרפיות ופאקסימליות. מהדורה זו נערכה על ידי הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי.

אודות הספר

בהיום יום[2] מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.

במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"[3].

באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים