שעורה
השעורה הינה אחד משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל, וממנו הביאו את קרבן העומר ומנחת הסוטה.
השעורה בתורה
קרבן העומר אשר הביאו אותו בט"ז ניסן, הובא מראשית קציר של השעורים, והוא פתח את "עונת הקציר". דבר נוסף שהביאו מחיטים הוא מנחת סוטה. שאר המנחות הובאו מחיטה.
| ערך מורחב – קרבן העומר |
בתנ"ך מוזכר כמה פעמים "קציר השעורים", והוא עונת האביב שבו קוצרים את השעורים.
השעורה בחסידות
שעורה הינה מאכל בהמה. השעורה מרמזת על הנפש הבהמית שנמשכת אל התענוגים והתאוות הגשמיים. השעורה מלמדת אותנו לעבוד עם הנפש הבהמית, להתגבר על הרצונות והתאוות שלה, לעצור את השתוללות הבהמית, ולעצור אותה מפרעותה, והתשתמש בכוחות הנפש הבהמית לקדושה[1].
הערות שוליים
- ↑ משיחת דבר מלכות חמשה עשר בשבט
| שבעת המינים | |
|---|---|
|