אמונת חכמים
אמונת חכמים הוא מושג הנזכר בפרקי אבות[1] כאחד מן הדברים שהתורה נקנית בהם.
מקור
אמונת חכמים או כפי שהיא נקראת בחסידות אמונת צדיקים, היא מושג חיוני ביהדות המתאר אמונה ללא עוררין אחר דברי הרב. בתורה רמוזה מצווה זו פעמיים, אחת עשה ואחת לא תעשה:[2].
- "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה"
- "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"
רש"י כותב על הפסוק (בשם הספרי[3]): "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין וכל שכן שאומר לך על ימין, ימין ועל שמאל, שמאל".
בגמרא מובא[4] שאם חכם טימא אין חברו רשאי לטהר וכן להיפך. וכך גם פוסק הרמ"א[5].
במסכת אבות[6] מובא המושג אמונת חכמים כאחד הדברים הנדרשים בכדי ללמוד תורה בשלמות.
בראשונים
האברבנאל[7] מסביר שאמונת חכמים היא לציית להוראת חכמי הדור אף כשנדמה למאמין שהחכמים נטו מהדין לצורך סיבה מסויימת, על המאמין להאמין שדעת החכמים רחבה דיה.
בתורת רבותינו נשיאינו
מציאותה
הבעל שם טוב מסביר שראשית האמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו[8].
אדמו"ר האמצעי בקונטרס 'להבין ענין ההשתטחות'[9] מבאר שכמו שהאמונה בבורא היא מהיות היהודי 'חלק אלוקה ממעל ממש' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.
הרבי הריי"צ[10] מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' מנחם מענדל מהורודוק כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, "כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".
הבאתה לפועל
במכתב נוסף מזכיר הרבי הריי"צ את הסיפור שוב, ומוסיף שבשביל שהאמונה תפעל לא מספיקה אמירה בלבד או אמונה בלב, אלא צריך לבא בפועל, לפי היכולת בקביעות עתים לתורה, בזהירות בשמירת שבת, בטהרת המשפחה, בחינוך הבנים והבנות, ובדומה לזה.
בדומה לכך מציין הרבי[11] שסדר של אמונת צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר לחסידי פולין. במקום נוסף מציין הרבי[12], שדרך כזו מועילה לנפש האלוקית בלבד.
הרבי מציין[13] את "אחינו בני תימן ופרס וכו'" כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את תורת החסידות.
בדברי החסידים
מצינו כמה הגדרות מחסידים למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:
ר' אייזיק מהומיל מגדיר את האמונת חכמים (ביחס לאדמו"ר הזקן) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל חכמות אומות העולם השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים[14].
בספר ויכוחא רבה (ספר)[15] מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול.
בקובץ 'התמים'[16] מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מהשמש אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אמונת חכמים, שלושה מכתבים מהגאון רבי יצחק אייזיק מהומיל 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 28
הערות שוליים
- ↑ פרק ו' משנה ו'.
- ↑ דברים י"ז , י"א.
- ↑ פרשת שופטים פיסקא קנד.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת נדה דף כ עמוד ב.
- ↑ יורה דעה סימן רמב סעיף לא.
- ↑ ו', ו'.
- ↑ נחלת אבות, פרק ששי (מ"ח דברים), ע' שצו ד"ה השלשה ועשרים.
- ↑ כתר שם טוב, הוספות, קנד.
- ↑ ע' כ"ח
- ↑ אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ
- ↑ אגרות קודש כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.
- ↑ שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט אות כ"ג
- ↑ אגרות קודש כרך ד אגרת א'קפד
- ↑ ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.
- ↑ ע' 90 במהדורה החדשה.
- ↑ חוברת ז' עמודים 742-744.