גד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

גָּד הוא בנו השביעי של יעקב אבינו מאמו זלפה שפחת לאה אמנו.

לידתו ושמו

בפרשת וישלח מספרת התורה שאחר שרחל מסרה את שפחתה בלהה ליעקב ונולדו השבטים דן ונפתלי, לאה שילדה כבר ארבעה בנים אך עמדה מלדת, מסרה את שפחתה זלפה ליעקב וכבן בכור ממנה נולד גד:

וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) בָּא גָד, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד

בראשית ל, יא.

המפרשים מציינים לכך שבשונה משאר נשי יעקב, בזלפה לא נאמר לשון הריון, משום שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה וכדי לרמות את יעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה שכך מנהגן ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה.

לאה כגבירה של זלפה, היא זו שקראה את שמו של גד. בטעם השם "בא גד" מפרשים שהוא מלשון בא מזל טוב. כמאמר הגמרא[1] שהאומר "גד גדי (=התמזל מזלי. רש"י) וסנוק לא" (עייף אל תהי. רש"י) יש בו משום דרכי האמורי. ודומה לו "הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן"[2] המדבר על עבודה זרה בשם גד, שהיה מופקד כביכול על גורלות ומזלות.

לפי מדרש אגדה, הלשון "גד" הוא על שם שנולד מהול, כמו "גֹּדּוּ אִילָנָא"[3].

לפי הסבר אחר, העובדה שהכתיב בא גד נכתב כשהוא מחובר, "בגד", הוא מלשון בגידה, שלאה אומרת כביכול ליעקב בגדת בי כשבאת אל שפחתי כאיש שבגד באשת נעורים[4].

תולדות חייו

בני גד מוזכרים בפרשת ויגש בין היורדים למצרים: "וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי"[5].

בפרשת ויחי בברכת יעקב לבניו בטרם פטירתו, מדבר בגבורתו של שבט גד:

גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב

בראשית מט, יט.

משמו של גד נגזרת ברכתו של יעקב אליו, "גדוד יגודנו" שגדודים יגודו ממנו, שיעברו את הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ. "והוא יגוד עקב" כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש. "עקב" בדרכן ובמסילותם שהלכו ישובו.

בילקוט שמעוני מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"[6] שגד נולד בי' במרחשוון ונפטר בן מאה עשרים וחמש שנים במצרים. ביציאת מצרים לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם בארץ ישראל[7].

בברכת משה רבנו לשבט גד בפרשת וזאת הברכה מתייחס לגבורתו של שבט גד שהיו יושבים בסמוך לגבול, נמשלו לאריות, והיו הרוגיהם במלחמות ניכרים, שהיו עורפים לאויב את הראש יחד עם הזרוע במכה אחת:

בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל

דברים לג, כ-כא.

כמו כן משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו[8].

בתורת החסידות

הערות שוליים

  1. שבת סז, ב.
  2. ישעיהו סה, יא.
  3. דניאל ד, כ.
  4. רש"י בראשית ל, יא.
  5. בראשית מו, טז.
  6. ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.
  7. תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.
  8. רש"י דברים לג, כ-כא.