שמואל קראוס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמואל קראוס

הרב שמואל קראוס (יליד שנת תשכ"ח) משמש כמזכיר הבית דין צדק בשכונת קראון הייטס, עורך ספרים, חוקר והיסטוריון חב"די.

תולדות חיים

הרב קראוס עומד לצידו של הרב שוויי

נולד בל' כסלו תשכ"ח בתל אביב לאביו ר' נפתלי קראוס ואימו מרת בתיה, בתו של ר' שמואל זלמנוב.

בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים המרכזית 770.

בעת לימודו ב770 כתב יומנים ומכתבים לידידיו בהם תיאר את המאורעות שהתרחשו בד' אמותיו של הרבי, וכן החל לפרסם בקבצי הערות התמימים ואנ"ש הערות בנושאי הלכה ו(בעיקר)בעניני ההיסטוריה החב"דית וביבלוגרפיה של ספרי חב"ד.

בקייץ תנש"א ערך כבחור (יחד עם התמים שניאור זלמן שמוטקין) את הסקירה ההיסטורית הקצרה על פעילות ההצלה וההעברה של הרבי לארצות הברית שנדפסה בקובץ כ"ח סיון יובל שנים וחולקה על ידי הרבי לכלל החסידים במוצאי כ"ח סיון תנש"א.

בחודש אלול תנש"א התחתן עם בתו של הרב יעקב צבי הולצמן. בחתונתו חולקה תשורה מיוחדת בה התפרסמו תצלומים נדירים של מסמכים הקשורים לנישואי הרבי[1]. יש אומרים כי הרבי קרא תשורה זו בהתעניינות[דרוש מקור].

כשנתיים לאחר חתונתו עבר לאנטוורפן, ובתחילת שנות התש"ס עבר להתגורר בקראון הייטס.

החל מהקמת השבועון בית משיח, כתב בו מאמרים באורח תדיר, שם פרסם בהמשכים מאמרים העוסקים בדברי ימי חסידות חב"ד, האדמו"רים והחסידים, וכן רשימות מחקריות המפענחות ומאירות מסתורין של מסמכים וספרים בלתי ידועים, ובהם: העיירה ליובאוויטש, השריפות בליובאוויטש, וכן על התפתחות חב"ד בארץ הקודש, ועוד.

כהיסטוריון חשף בעבר פרשיות רבות בהיסטוריה החב"דית, בעיקר בתקופת העיירה ליובאוויטש והתפתחות חב"ד בארץ הקודש.

הקדיש מאמרים רבים, בכדי להוכיח עובדות היסטוריות, ולעיתים נכתבו שבוע אחר שבוע מאמרי תגובה, בהם ענה למאמרים שהתפרסמו בבמות אחרות שתקפו את קביעותיו ההיסטוריות. מלבד זאת, נהג במאמריו להביא תיקונים רבים ומפורטים למאמרים קודמים שלו.

מאז החל לשמש כמזכירו של הרב אהרון יעקב שווי מרבני קראון הייטס ומזכיר הבית דין בשכונת קראון הייטס בכלל, הפסיק הרב קראוס לפרסם מאמרים כמעט בכלל.

על פי בקשתו של הרב שוויי נושא דברים מידי שנה בכינוס תורה שמתקיים במהלך חג הפסח ב770 על ידי בד"צ קראון הייטס.

ספריו

ספרים שכתב

ספרים שערך

משפחתו

  1. אז עוד לא היה נפוץ המנהג בקרב אנ"ש, וייתכן שזו החתונה הראשונה בה התקיים המנהג