רמת שלמה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית כנסת חב"ד ברמת שלמה - בדוגמת 770

רמת שלמה הינה שכונה בצפונה של העיר ירושלים.

בשכונה כמאה ושמונים משפחות חב"דיות המהווים קהילה חב"דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות[1] ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות דירות במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות.

בשכונה ישנו רחוב הנקרא "האדמו"ר מליובאוויטש". וכל זאת בזכות עבודתו המסורה והרבה של מייסד השכונה הרב יעקב שנור שעקב נסיונו הרב ביזמות פרויקטים לבניה בעיה"ק ירושלים ועוד, נקרא בחורף ה'תשנ"ב על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק להקים את קריית ליובאוויטש, ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת 770[2].

רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.

משפיע הקהילה הוא הרב יוסף יצחק אופן.

התפתחות הקהילה

בכסלו ה'תשנ"ו החלה השכונה להתאכלס ובשבת הראשונה התקיימו התפילות בביתו של ר' יצחק פריברט.

בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב שמואל גרשון פריימן שנקרא על ידי הרב יעקב שנור להיות לו לעזר, עקב עיסוקיו הרבים ולקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז של משרד השיכון עבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז, לאחר מכן מונה על ידי הרב שלמה מיידנצ'יק הרב שניאור יוזביץ לעזור לרב יעקוב שנור להתחיל את כל תהליך הבניה עד לסיומו המוצלח ומסירת הדירות לדיירים. ספר תורה הובא בהשאלה מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה וארון קודש הובאו למקום על ידי מייסד השכונה הרב יעקב שנור. לטבילת שחרית היו הולכים למקווה בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה.

התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך למקווה טהרה. גם בזה חב"ד הייתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה.

הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה.

בשנת תשנ"ז נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה בין הרב יוסף יצחק הבלין והרב יוסף יצחק אופן, הרב הבלין נבחר לרב קהילת חב"ד, והרב אופן למשפיע הקהילה. במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות בית חנה וגני ילדים בית חנה. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב יוסף יצחק אופן, שיעור בחסידות שממשיך להתוועדות חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה, ומשנת ה'תשפ"ב מתקים ביום חמישי בלילה שיעור בתניא שבוו משתתפים 180 אנשים(במסגרת מבצע[3] שכל מי שמגיע לכל השיעורים מקבל כרטיס טיסה ללא הגרלה) הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בגמרא בהלכות ועוד ועוד. כמו כן הוא הרוח החיה בהתוועדויות המתקיימות בכל יומא דפגרא כמו כן מתקיימים שיעורים בשיחות ומאמרים של הרבי. בשבתות מתקיימים גם מסיבות שבת בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד במסגרת התכנית הארצית של 'אבות ובנים'.

בית הכנסת בצורת 770

עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו ארבע קרוואנים נוספים לבית הכנסת בנוסף להארבעה קרוואנים שהיו, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את הקהילה שבאו להתפלל במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן עברו להתפלל בהקומה התחתונה רחבת-הידיים של מכון שושנה, שנבנתה על שטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין השיג אישורים לבנות על המגרש בעוד הוקדשה זמנית לבית כנסת חב"ד. במקום הזה שכן בית הכנסת עד שעבר חזרה לבנין 770 ממול.

התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב גרשון מענדל גרליק לבנותו כדוגמת 770. התוכניות הוגשו לעירייה ואז אושרו. בראש חודש כסלו תשס"א, התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת חדרו של הרבי.

בבניין 770 המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבניה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו במקורי, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. בבית הכנסת ישנה עזרת נשים, אולם להתוועדויות ושמחות, מקווה מהודר ומרהיב ביופיו, ספריה חסידית לעיון וחב"דניצא[4]. הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה. הבניה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. בחודש כסלו בשנת תשס"ג סיימו את בנית בית הכנסת.

גבאי בית הכנסת:

גבאים לשעבר:

ראו גם

עמוד ראשי
ראו גם – קטגוריה: אישים בשכונת רמת שלמה


הערות שוליים

  1. אך מפסח תשפ"א כשנבנו בתים ברחוב טולדנו הסמוך לרחוב האדמו"ר מליובאוויטש, (ולפני זה ברחוב בן טוב) החלו לבוא הרבה משפחות צעירות שקנו דירות לפני שהתחילה הבניה ברחובות אלו
  2. יש לציין, שבהשגחה פרטית מופלאה גובה הרחוב מעל פני הים הוא 770 מטר.
  3. שמנהל הרב הבלין
  4. כהוראת הרבי הריי"ץ