חוגי חן למשנת חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:44, 26 בספטמבר 2023 מאת 79.180.12.140 (שיחה) (←‏היסטוריה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"חוגי חן" למשנת חב"ד הינו שיעור חסידות בתורת החסידות בעיקר בתורתו של אדמו"ר הזקן שנמסר מאז תש"י בירושלים. ברוב השנים נמסר השיעור על ידי הרב עדין אבן ישראל.

הרב עדין אבן ישראל ומר זלמן שזר.

היסטוריה

בבית[1] הרב אברהם חן, בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלתה של ירושלים. לאחר פטירתו ביום כיפור תשי"ח החליטו ידידיו להמשיך את השיעור בביתו, בשם "חוגי חן במשנת חב"ד", כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף הרב זוין[דרושה הבהרה].

הרב אברהם חן, עם ידידו מר זלמן שזר.

המגיד שיעור הראשון[2] היה ראש ישיבת תורת אמת, הרב משה אריה לייב שפירא, ולעיתים מסר הרב אברהם חן, ואחריו מסר שיעור הרב זוין[3], ואחריו הרב עדין אבן ישראל.

בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך, מאמרי אדמו"ר הזקן, וכיום בסידור עם דא"ח.

בין המשתתפים הבולטים בחוג ניתן היה מר זלמן שז"ר - הנשיא השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל-150 שנה לפטירתו של אדמו"ר הזקן.

השיעור פנה לאנשי הציבור בישראל ואישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה.

סקירה בעיתון "דבר"

השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב אברהם חן, שהייתה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, גרמה שבעיתון של "ההסתדרות הכללית" נכתב ידיעה על האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור, וכפי שנכתב אז בין ביתר:

בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם.

כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסביב לנקודה אחת, לחשבון הנפש.

מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים.

מיקום השיעור

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, התקיים עם השנים במקומות רבים. ביניהם, בבית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא המדינה מר זלמן שז"ר.

בשנת תש"ע לערך, כאשר נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות, השיעור השבועי הסתיים.

ייחס הרבי אל השיעור

הרבי מאוד התערב והתענין בשיעור. ובהמשכו אחרי פטירת הרב חן. במכתב מיוחד[4] שלח הרבי לאלמנת הרב חן, הרבנית לאה חן, בי"ד טבת תשי"ח, להודות לה על המשך השיעור של בעלה באותה המתוכנת שהיה בחייו.

בשנת תשי"ט מר שז"ר התייעץ עם הרבי על השיעור, כפי שמובא באגרת של הרבי מיום י"א אדר א', תשי"ט, בו הרבי כותב:

בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש. בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור[5].

בתחילת שנת תש"כ, שלח שז"ר מברק בשאלה מה ילמדו, והרבי השיב באגרת מיום כ"ב חשון[6], כי"בנועם קבלתי המברק של כ', ועונה לו במכתב מהיר דחוף, ולא במברק כדי שיהי' ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד".

בהמשך כותב הרבי, בתגובה למה ששואלים, בנוגע למה ילמדו בהמשך לסיום התניא, כי "לדעתי - מהנכון שימשיכו בלימוד ס' תורה אור, ומהטעמים שבזה גם זה שהמקריא או המרצה לפני החוג ימצא ביאורים על המאמרים שבס' תורה אור, בפרט הראשונים, בס' תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, ועל חלק מהמאמרים גם בס' אור התורה לאדמו"ר הצמח צדק לקו"ת לג"פ, וכמובא בהערות וציונים בסוף ס' תורה אור, הוצאת קה"ת, הנשלח לכ' בחבילה בפ"ע. וארשה לי להוסיף על פי מאמר הידוע של חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שיהי רצון שיקויים זה גם בלימודם האמור".

בפתק שכתב הרבי קודם מעמד הכנסת ספר תורה של משיח, בו הורה לועד המסדר מי האישים שיכובדו באמירת פסוקי אתה הראת, נכתב "שטיינזאלץ (בא כח חוגי לומדי תורה - ובפרט החוג שבנשיאות ידידינו שליט"א[7]" כשהכוונה לחוג זה[8].

ספר הק"ן

ספר הק"ן יוצא לאור על ידי "חוגי חן" למשנת חב"ד.

לרגל[9] שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך.

שזר גם הגה רעיון להוציא את הקובץ באמצעות משתתפי "חוגי חן" למשנת חב"ד.

הרב עדין אבן ישראל, המגיד שיעור של חוגי חן, הופקד על מלאכת עריכת הקובץ הייחודי בו כתבו אישים חשובים, אך מפני סיבות שונות הוצאת הקובץ נדחתה שש שנים, ולרגל הילולת אדמו"ר הזקן כ"ד טבת בשנת תשכ"ט יצא הקובץ בשם "ספר הקן" ובו כ-170 עמודים. הקובץ נפתח בדברי הקדמה של שזר.

סגנון השיעור

דו"ח מאת הרב שמואל זלמנוב על אופן השיעור "חוגי חן", על ידי הרב עדין אבן ישראל בבית זלמן שזר.

אודות סגנון השיעור, כתב הרב שמואל זלמנוב דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר זלמן שז"ר.

מגידי שיעור

משתתפים מפורסמים

  • מר זלמן שזר
  • פרופסור שמואל הוגו ברגמן[11]
  • המשוררת זלדה מישקובסקי (שניאורסון)
  • הסופרת-משוררת מרים ילן-שטקליס (מגזע משפחת וילנסקי החב"דית)
  • בכירי משרד הבריאות.

שיר על השיעור

המשוררת זלדה מישקובסקי (שניאורסון) כתבה שיר שבו היא מתארת את השיעור ואת מוסרו הרב עדין אבן ישראל.

המשוררת זלדה מישקובסקי (שניאורסון) אף כתבה שיר על השיעור זלדה אל ידידתה המחנכת והסופרת רחל לרר:

איזה שפע איזה עושר ואיזו רעננות. האיש הצעיר שאני שומעת מפיו על ספר 'התניא' יש לו זקן זהב שדומה לכריזנטמה מתולתלת ורוחנית. פתאום הם נראו לי הפרחים הללו כפסוקים בוערים מספר הקבלה.

שטיינזלץ עם זקן הכריזנטמה / שושנים שעלים לה כתומים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.
  2. מכונה במבוא לספר הק"ן כ"מרונו הראשון בחגנו".
  3. כפי שצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב עדין אבן ישראל, ובעוד מקומות.
  4. אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקפח
  5. ראה ספר אבני חן פרק כ"ט.
  6. אגרות קודש אגרת ז'פד
  7. כך כונה שז"ר ע"י הרבי פעמים רבות
  8. עפ"י צילום הכתיב יד קודש
  9. ראה: https://chabad.info/magazine/612692/
  10. לפי כמה מקורות משמע שבתחילה מסר את השיעור הרב שפירא, ואח"כ הרב חן.
  11. פרופ' שמואל הוגו ברגמן היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.