ב. א. א.

ב"ה היום ב' באדר ה'תשפ"ו.

אני תמים בישיבת תות"ל קרית גת בארץ הקודש בעז"ה קבוצה אצל הרבי בשנת ה'תשפ"ג.

היום יום של היום

ב' אדר א'

רבינו הגדול - הזקן - סידר לפני אנשי-שלומינו העבודה במוח ולחפש את האמת, לבקר כל תנועה, שתהיה רק כפי האמת ובאה על ידי עבודה. ועבודה זו אינה כמו שטועים בזה טעות גמור לחשוב שצריך לפרק הרים ולשבר סלעים, איבערקערען די וועלט (= להפוך את העולם). האמת הגמור הוא, אשר כל עבודה ופועל, איזה שיהיו, בכוונה אמיתית די ומספיק: א ברכה בכוונה, דעם ווארט אין דאווענען כדבעי בהכנת הלב ובידיעה לפני מי אתה עומד, א פסוק חומש בידיעה שהוא דבר ה', א פסוק תהלים, ומידה טובה לקרב ליבו של חברו באהבה וחבה (= ברכה בכוונה, מילה זו בתפילה כדבעי בהכנת הלב ובידיעה לפני מי אתה עומד, פסוק חומש בידיעה שהוא דבר ה', פסוק תהלים ומידה טובה לקרב לבו של חברו באהבה וחיבה).

אמת הדבר, אשר בכדי להגיע לזה צריכים יגיעת רבה ועצומה, פשוט לערנען א רבוי און פארשטיין (= ללמוד בריבוי ולהבין) - כל אחד לפי ערכו - ואז ה' בעזרו שיהיה כפי האמת.

ב' אדר ב'

הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה ומלקוש מביאים תועלת.