שלום שלמה שניאורסון

הרב שלום שלמה שניאורסון (סביבות תרמ"ג-ז' שבט תרפ"ו, 1883-1926) היה דודו של הרבי (אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי).

תולדות חיים

ר' שלום שלמה נולד בסביבות שנת תרמ"ג להוריו רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית מרת זלדה רחל. נשא את מרת רחל בתו של החסיד ר' דוד צבי חן רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.

בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב בשנת תרס"ט^[1] השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית חנה שניאורסון בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!...^[2]

בשנת תרע"א עלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא (אינגולץ ליד הנהר אינגול), בפלך חרסון.^[3] בכ"ו סיוון תרע"ד נולדה בתו היחידה שיינא זלדה. לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית חזר לצ'רניגוב.

בשנת תרפ"ה עלה יחד עם חותנו לארץ הקודש והשתקע בירושלים.

כאשר הרב אברהם יצחק קוק התוודע למעלותיו התרומיות, שיגר מכתב המלצה נלהב לבני המושבה חדרה שיקבלו אותו עליהם לרב^[4], אך בטרם עברה שנה מעלייתו ארצה נפטר בז' שבט תרפ"ו. מנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.

לאחר הלויה בבית החיים, ולאחרי זה בשנת האבל אחריו אמרה עליו קדיש ביתו - מרת זלדה מישקובסקי (שניאורסון), מחוסר ברירה אחרת.

הרבי הריי"צ כתב מכתב תנחומין לאשתו ממקום מושבו באותה שעה בלנינגרד, וביקש לא להודיע על כך לאמו הרבנית שטערנא שרה כמה זמן שאפשר כדי שלא תצטער.

הרבי התבטא אודותיו "שהיה בקי גדול ולמדן גדול"^[5], ושהיה בעל טובה מופלא^[6].

בכ"ב טבת תשכ"ה נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע אדמו"ר הזקן וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ)^[7].

בשנת תשכ"ט, לאחר מלחמת ששת הימים כאשר בין השטחים שחזרו לבעלות יהודית נכלל בית העלמין בהר הזיתים, איתרו את קברו והרבי ביקש ממרת זלדה לדאוג להקמת המצבה מחדש ואף ביקש להשתתף בהוצאות.

שלום שלמה שניאורסון

תולדות חיים

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים