מנחם מענדל כשר
הרב מנחם מענדל כשר (י"א באדר תרנ"ה - כ"ז חשון תשד"מ) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "חומש תורה שלמה", שזכתה לעידוד נמרץ מהרבי. עסק רבות בתורת הגאון הרגצ'ובר, הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח על הרמב"ם ושאלות ותשובות.
תולדות חיים
נולד בורשה לרבי יצחק פרץ המיוחס לרש"י. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל שישה סדרי משנה בעל פה. בגיל 19 החל לערוך את הירחון התורני "דגל התורה" בהוצאת אגודת ישראל בפולין, שהופיע בוורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה, התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף נסמך להוראה על ידו.
בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת תרפ"ז הוציא לאור את הכרך הראשון[1]. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט.
בענייני קו התאריך הייתה מחלוקת עזה בינו לבין הרב חיים צימרמן, שהדפיס בספרו "אגן הסהר" דברים חריפים נגד שיטת הרב כשר. כאשר קיבל הרבי את ספרו של הרב צימרמן, העיר לו ש"אין זו דרכו של תלמיד חכם אחד להשתמש בלשון שכזו כנגד תלמיד חכם אחר". והוסיף, שאם ברצונו להוכיח שאכן איננו תלמיד חכם - היה עליו לפרוך את שיטתו אודות "הכוס החמישי", לפיה הקמת מדינת ישראל מהווה אתחלתא דגאולה וכיום יש לשתות בליל הסדר כוס של גאולה.
משפחתו
שני בניו הם הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר. שני חתניו הם הרב אהרן גרינבוים, שהיה מראשי הג'וינט וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן.
מפעל תורה שלמה
הרב כשר לא הותיר אחריו ישיבה או תלמידים. מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. ולאחר פטירת הרב משה כשר והרב גרינבוים פסקה לגמרי. עיקר מורשתו היא בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"[2].
במכתב ניחום אבלים ששלח הרבי למשפחתו, נכתב: "בוודאי ובוודאי, אשר המשך פעלו הכי נעלה - תורה שלמה - ועד לגמרו בפועל ממש ובהקדם הכי אפשרי - הרי זה ענין שהזמן גרמא, וניחום הכי עיקרי לחיי, ויקרא לשכבא הכי פנימי - עליית הנשמה לעילא ולעילא".
לאחר ארבעה חודשים, כאשר נפטר גם בנו הרב משה שהמשיך בהוצאת התורה שלמה, הובנה הדגשת הרבי לסיים את המפעל "בהקדם הכי אפשרי"[3].
בשנת תשמ"ט הורה הרבי ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות תרומה-פקודי) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה שלמה' (או חומש תורה תמימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר[4].
עיסוקו במשנת הרוגצ'ובר
באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגוצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגוצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגוצ'ובר על התורה, על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות התלמוד, כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה.
מתלמידיו
הרב מנחם מענדל טננבוים - חסיד חב"ד העוסק אף הוא רבות בתורת הרוגצ'ובר, וממשיך את הרב כשר בכך.
קישורים חיצוניים
- ספרי הרב כשר באתר היברו בוקס
- כרכי התורה שלמה מהם הורה הרבי ללמוד: חלק כ', על פרשיות תרומה ותצווה • חלק כ"א על פרשת כי-תשא
הערות שוליים
- ↑ על פי דברי המחבר[דרוש מקור], הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בהיותו בן 15 ולפני תחילת מלחמת העולם הראשונה כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.
- ↑ ראיון עם נכדו.
- ↑ הרב שלום דב וולפא, שמן ששון מחבריך חלק ב', עמוד 193
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252.