ישראל מרוז'ין
רבי ישראל מרוז'ין
הצדיק הקדוש רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ג' בתשרי ה'תקנ"ז - ג' בחשון ה'תרי"א; 1796 - 1850). מכונה "הרוז'ינר" וכמו כן מכונה "הרוז'ינאי", מייסד חסידות רוז'ין המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.
קורות חייו
רבי ישראל נולד בעיירה פראהבישט (פוהרבישצ'ה, אנגלית:Pohrebysche, רוסית:Погребище) שבאוקראינה פלך ויניצה, למחרת ראש השנה - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא מפראהביטש בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים".
כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי אברהם מפראהביטש גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'וב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.
את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין - עיר בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
הוא נודע בעבודת ה' על דרך מלכות, אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי זהב ללא חוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה.
באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של מתנגדיםנאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו שילמו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מאוקראינה, שם המשיך את דרכו המלכותית.
לאחר פטירת הרבנית שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא לרבנית מלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר הזקן מספר בשבחו
אדמו"ר הזקן אמר על הרוזינאי ״אמרו צדיק כי טוב״, כי היה אז שבע עשרה שנה בגימטריא טוב (ועוד מטעמים אחרים).
כשנסתלק הרוז׳ינאי, ג׳ חשון תרי״א, היה יום גשום מאד. בשעה שלש קרא ה״צמח צדק״ בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל״ע, והורה להביא לו התפילין שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז׳ינאי נסתלק וחשב עצמו לאוע.
ידידו של הצמח צדק
הצמח צדק אמר פעם לבניו: בשעה שהצדיק הקדוש מרוז׳ין אומר תהלים, כל העולם פתוח לפניו. ובתהלים של שבת הוא רואה בשרשים שבכל עניני העולם, ואז הוא יכול לתקן בשורש ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת הצדיק הקדוש מרוז׳ין.
סיפר המהר"ש את סיפור הדבר: אהבה גדולה וחיבה יתירה היתה בין הרבי הצמח צדק לבין הרבי מרוז׳ין. פעם אירע ענין כללי גדול, ושלח הרבי הצמח צדק את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז׳ין לטכס עצה לביטול הגזירה.
בבוא רבי יצחק אייזיק אל הצדיק מרוז׳ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה״צמח צדק״, אמר: נאמר כמה פרקי תהלים, ויפתח השי״ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום השבת כשהרבי מרוז'ין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר, ועליו פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לו הרבי מרוז׳ין: עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו, והגזירה תיבטל בעזרת ה׳, וגם האדמו״ר שלכם מסכים עמדי...
משפחתו ותלמידיו
בניו
- רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, בנו רבי יצחק פרידמן מבוהוש.
- רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון).
- רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב
- רבי דב בער פרידמן מלאובה
- רבי מנחם נחום משטפנשט
- רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.
בנותיו
- גיטל - אשת רבי יוסף מנזון, בניהם רבי לוי יצחק מאוז'ירן
- חיה מלכה - אשת האדמו"ר יצחק טוורסקי מסקווירא.
- לאה - אשת רבי דוד הלפרין, בניהם רבי שלום מוסלוי
- מרים - אשת האדמו"ר מנחם מנדיל הגר מויז'ניץ.
תורותיו
דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים
מקורות
- אוצר סיפורי חב"ד חלק ו'
- (חלק מערך זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית)