אזוב
האזוב הוא הקטן שבצמחים לעומת הארז שהוא הגדול שבצומח[1]. ושניהם רומזים לבחינת המדות שבאצילות, בחינת ז"א.
כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת אותיות הדיבור שהוא בבחינת דומם).
האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך הנבראים, שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.
בקיום המצוות
בקיום המצוות נעשה שימוש מספר פעמים באזוב: בפסח מצרים, צוו עם ישראל לתת מן דם הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב[2]. גם בטומאת מת מזים את מי החטאת ושורפים את הפרה האדומה יחד עם אזוב[3]. האזוב משמש כחלק מתהליך הטהרב מטומאת מת[4], כמו גם מטהרת המצורע[5]. הטעם לכך שצריך המצורע לקחת דווקא אזוב יחד עם הארז, הוא בכדי ללמדו כי עליו להיות בענווה ולא בהתנשאות.
מקורות לעיון
- תורה אור מד. ב', לקוטי תורה במדבר נז. ג' ס. ד'.
הערות שוליים
- ↑ כך גם בגמרא, מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:
, מסכת מועד קטן דף כ"ה עמוד ב'אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?
- ↑ חומש שמות, פרק י"ב פסוק כ"ב:"וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב..."
- ↑ חומש במדבר פרק י"ט פסוק ו':"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב..."
- ↑ חומש במדבר פרק י"ט פסוק י"ח:"וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם..."
- ↑ חומש ויקרא פרק י"ד פסוק ד' (השימוש בפסוק י"ד):"וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב"