מהר"ל מפראג
| מהר"ל מפראג | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]קבר המהר"ל | |
| לידה | ט"ו ניסן ה'רע"ב |
| פטירה | ח"י אלול ה'שס"ט |
רבי יהודה ליווא בן בצלאל, המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים מתחילת תקופת האחרונים (ה'רע"ב - ה'שס"ט). שמו השני נכתב בצורות שונות בגרמנית: Levai, Loewe, Löwe, Loew וגם בעברית: ליווא, ליוואי, ועוד.
תולדות חיים
המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליואי, נולד בליל ט"ו בניסן ה'רע"ב, בעירה פוזנא שבפולין לאביו רבי בצלאל שהגיע מגרמניה.המהר"ל היה הצעיר במשפחתו , אחיו היו גם הם תלמידי חכמים מובהקים: הראשון רבי חיים, תלמיד המהרש"ל, וחברו ובר הפלוגתא של הרמ"א. השני רבי סיני, אב בית דין ניקלשבורג, שהיה גם רבו של תלמיד המהר"ל, רבי דוד גאנץ, והשלישי רבי שמשון אב"ד קרמניץ.
בגיל שתים-עשרה נשלח המהר"ל לישיבתו של ר' יעקב פולק בפרמשילא. בשנת רפ"ח עזב ר' יעקב את פרמשילא והתמנה לרב בפראג, והמהר"ל יצא לערוך גלות. במשך שנתיים הסתובב המהר"ל בגלותו ולבסוף חזר לפראג.
אביו של המהר"ל ר' בצלאל, היה אדם חסר אמצעים ולכן חיפש להשיא את בניו לאנשים אמידים שיואילו לשלם את הוצאות הלימוד של בניו. ולכן השתדך המהר"ל עם מרת פערל בתו של העשיר ר' שמואל רייך שהיה מקורב לבית המלכות.[1]
ר' שמואל רייך הביע רצונו לערוך החתונה לאלתר, אך המהר"ל סירב בשל גילה הצעיר של הכלה שהייתה רק בת 14. המהר"ל ביקש רשות לשוב וללמוד במשך עוד 4-5 שנים שלאחריהם ישוב להינשא. הרשות נתנה והמהר"ל יצא ללמוד אצל ר' יצחק קלובר בפוזנא. בתום השנים הקצובות, ביקש המהר"ל הארכה נוספת, ואמר שאם הכלה לא מעוניינת להמשיך ולחכות, הרי היא משוחררת להינשא לכל אדם. האישור ניתן, והמהר"ל המשיל ללמוד אצל ר' יצחק במשך מספר שנים נוספות.
בגיל שלושים ושתים נשא המהר"ל את מרת פערל, ויחד נולדו להם שלוש בנות ובן, הבן נקרא על שם סבו, בצלאל.
כעבור 9 שנים התמנה המהר"ל כאב בית דין בניקלשבורג וכרבן של כל קהילות מוראביה. הוא כיהן שם כרב 20 שנה ותיקן בהן תקנות רבות שחלק גדול מהן עוסק בהגבלת השימוש במותרות.
בשנת ה'של"ג עזב את הרבנות בניקלשבורג ועבר להתגורר בפראג, כא כעבור זמן קצר ייסד ב"קלויז", אחד משני בתי הכנסת המרכזיים של פראג, בית מדרש גדול שבמכוון לא קרא לו ישיבה, כדי להדגיש את שיטתו השונה בלימוד, שדחתה בחריפות את שיטת הפלפול ששלטה בישיבות אשכנז.
עוד בטרם נתמנה לרב או לדיין בפראג ייסד חברה קדישא וכתב את תקנותיה, . ספרו הראשון של המהר"ל "גור אריה", על פירוש רש"י למקרא, נדפס בשנת ה'של"ח, בבית דפוס הגרשוני בפראג. בשנת ה'שד"מ נפטר רבה של פראג, המהר"ל שהיה מעומד להחלפה, הוזמן לדרוש בבית הכנסת המרכזי שבעיר, ה"אלטנוישול", אולם בעקבות דרשתו שתקפה את ראשי הקהילה וההתנגדות לו בקרב חסידי הפלפול נתמנה לרב העיר רבי יצחק חיות, אחיה החורג של אשתו, שתמך בשיטת הפלפול.
לנוכח אי מינויו חזר המהר"ל לעירו פוזנן וכיהן בה כרב ארבע שנים. במהלך שנים אלו גברו הסכסוכים הפנימיים בקהילה בפראג עד שאילצו את רבי יצחק חיות לעזוב את העיר. לאחר שעזב את העיר, חזר המהר"ל לפראג ועורר בדרשתו בבית הכנסת המרכזי שהמחלוקת נובעת מהניכור שבין המעמדות הכלכליים והחברתיים השונים. הוא דרש שהעשירים יתמכו בעניי הקהילה. באותה דרשה גם תקף את מוסד "ראש הקהל" וטען שיש לבטלו. בשלוש השנים הבאות חי המהר"ל בפראג ללא תואר רשמי, אך נחשב למעשה למנהיגם של יהודי פראג.
בשנת ה'תמ"ט פרצה שריפה בביתו שכילתה את המקום ואבדו בה ספרים רבים שכתב וטרם נדפסו.
נפטר בח"י באלול ה'שס"ט בגיל 97 ומקום קבורתו בפראג[2].
הגולם מפראג
| ערך מורחב – הגולם מפראג |
בעקבות עלילות דם שהיו באותו עת על היהודים, הקים המהר"ל גולם שנועד להגן עליהם.
במשך השנים היו כאילו שפקפקו באמינות סיפור הגולם, הרבי כתב במכתב שתבנית:ציטוטוון[3]
בתורת חב"ד
אדמו"ר הזקן הינו בן אחר בן למהר"ל מפראג. באופן זה: א. המהר"ל מפראג. ב. הרה"ג ר' בצלאל חריף. ג. הרה"ג ר' שמואל. ד. הרה"ג ר' יהודה לייב. ה. הרה"ג ר' משה מפוזנא. ו. הרה"ג ר' שניאור זלמן. ז. הרה"ג ר' ברוך.
המהר"ל עצמו היה בן אחר בן לדוד המלך.
כתביו של המהר"ל מהווים מקור לשיטת חב"ד, בשער ספר התניא כותב אדמו"ר הזקן כי הספר נלקט "מפי ספרים וסופרים". אצל חסידים היה מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי המהר"ל והשל"ה, ו"סופרים" הכוונה לבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.הרבי כתב על כך במכתב: "לא שמעתי על כך ממו"ח אדמו"ר... אף שבכלל מסורת חסידים בעלת סמכא היא"
ספריו
- אור חדש.
- באר הגולה.
- גבורות ה'.
- גור אריה על התורה (ה' חלקים).
- דרוש דרש.
- דרוש נאה.
- דרוש על התורה והמצוה.
- דרך החיים.
- דרשות מהר"ל מפראג.
- הגדה של פסח.
- חידושי אגדות על אגדות הש"ס (ד' חלקים).
- גור אריה חידושי גפ"ת על הש"ס.
- נצח ישראל
- נתיבות עולם
ראו גם
קישורים חיצונים
- אדמו"ר הצמח צדק, קונטרס ביקור בשיקגו מנהגי המהר"ל בפרשת בשלח.
- הרב דוד מאיר דרוקמן, 400 שנה להסתלקות המהר"ל, מאמר לזכרו, י"ז אלול התשס"ט (06.09.2009) -
- יהושע קעניג, גאון מבית דוד, שבועון בית משיח, י"א ניסן תשס"ט, עמוד 112
- - הרב שמעון ויצהנדלר 'גולה וגאולה במשנת המהר"ל', שיעור פתיחה לקורס 'בית הספר לתורת הגאולה' קיץ תשע"ב,
- - סיפורי המהר"ל מפראג והגולם מתוך כתבי רבותינו נשיאינו
- מאיר בן אלעזר פרלס, מגילת יוחסין של המהר"ל
הערות שוליים
- ↑ ספר הזכרונות
- ↑ מגילת יוחסין של המהר"ל באתר היברו בוקס
- ↑ לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207