משתמש:שמואל חיים/תוארי הסתלקות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־12:26, 30 בדצמבר 2020 מאת שמואל חיים (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לאחר מותו של האדם, נהוג להצמיד לו תוארים המביעים את הסתלקותו, כגון זכרונו לברכה בר"ת - ז"ל, עליו השלום - בר"ת ע"ה.

על רבנים נהוג גם להוסיף זכר צדיק לברכה - בר"ת זצ"ל,זכר צדיק קדוש לברכה (זצוק"ל), "זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא" (זצוקללה"ה). ביטוי נוסף המוצמד לשמותיהם של רבנים הוא "זכותו יגן עלינו אמן" (זיע"א) ביטוי זה נובע מהאמונה שצדיק שעובר לעולם הבא יכול לשמש כמליץ-יושר עלינו.

הרבי היה נוהג להצמיד לאדמו"ר הריי"צ את הכינוי זצוקלל"ה נבג"מ זיע"א, ועל אדמו"ר הרש"ב "אדמו"ר נ"ע" (נשמתו עדן).

הרבי הזכיר באחד ממכתביו על אדמו"ר הזקן ש:"ויהי רצון שיקויים נוסח המסור ומקודש מדורי דורות בכגון דא, זכותו יגן עלינו, ויהיה זה מגינה ומצלי."[1]. הרבי גם ביאר באחד ממכתביו את הביטוי "זיעא" והוסיף שאת הביטוי "זצוקללה" אפשר להגיד על כל צדיק, אולם "זיע"א" יש להגיד על נשיא הדור[2].

הרבי גם הוסיף שיש חובה להוסיף תואר זה על צדיק שנפטר ו""'הקורא רבו בשמו' ללא הוספת תואר – הרי זה ענין חמור""[3]

אדמו"ר הריי"צ ביאר באחת משיחותיו שהביטוי "זיע"א" קשור גם לעניין החיים עצמו:

וזהו יעקב אבינו לא מת אלא חי הוא... ולכן זכותו יגן עלינו, דזכות הוא טוהר העבודה המאירה לנו ולבנינו, וחי הוא לעולם

ספר המאמרים תרפ"ט עמ' 190

.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך יב עמ' רמ.
  2. אגרות קודש כרך טז עמ' שסו
  3. התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 572
  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.