שידוך יצחק ורבקה

שידוך יצחק ורבקה הוא המאורע שבו נשלח אליעזר עבד אברהם לחרן, בשביל למצוא אישה ליצחק.

שידוך יצחק ורבקה. משמאל למטה: יצחק ורבקה ליד באר המים. מימין: יצחק נותן כסף ללבן הארמי. משמאל למעלה: רבקה באוהל לאחר שנשאה ליצחק.

רקע

היה זה מיד לאחר עקידת יצחק (בו נצטוה אברהם להקריב את יצחק בנו על המזבח, כדי לבדוק את נאמנותו), ואברהם התחיל להרהר, מה היה קורה אילו היה צריך להקריב את יצחק בפועל, וציווי ה': "כי ביצחק יקרא לך זרע", לא היה מתקיים. לכן התחיל לחשוב על שידוך מתאים עבור יצחק, כדי שיהיה המשך לזרעו של יצחק.

בראות ה' את דאגות אברהם, הודיע לו שנולדה זוגתו של יצחק - רבקה. כמו שאומר הפסוק: "ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם...הנה ילדה...את רבקה".

בהיות רבקה בת שלוש שנים ויום אחד, שאז נעשתה ראויה לנישואין, קרא אברהם לעבדו - אליעזר, והשביע אותו במילתו (שהיתה החפץ היחיד של קדושה שבאותו הזמן), שיקח ליצחק אשה ממולדתו - חרן, ושבשום אופן, לא יקח אשה מבנות הכנענים.

אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו: "אלי לא תלך האשה אחרי" - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם: "בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך".

המסע

מסע אליעזר למציאת אשתו של יצחק, היה רצוף ניסים.

הנסיעה

אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מגמלי אברהם, שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר.

לאליעזר ארעה קפיצת הדרך, ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה: "ואבוא היום" - היום יצאתי, והיום הגעתי.

כשהגיע אליעזר לחרן, היה זה לפנות ערב. הוא הגיע אל הבאר של העיר, בשעה שבה נהגו הנערות לשאוב מים לסעודת הערב. הוא הושיב את גמליו על ברכיהם, והשקה אותם מימי הבאר.

מציאת רבקה

אליעזר נשא לה' תפילה שימצא ליצחק את האשה הנכונה. ועשה לו סימן: עוד מעט יבואו בנות העיר לשאוב מים, ואל הנערה שהוא יבקש ממנה להביא לו מעט מים, והיא תאמר שתביא מים לו וגם לגמליו, זה יהיה הסימן שהיא האשה הראויה ליצחק.

עוד לפני שכילה אליעזר את דבריו, יצאה רבקה בתו של בתואל לשאוב מים. היא פנתה אל הבאר, המים שבבאר עלו לקראתה, והיא מלאה את כדה. בראות זאת אליעזר, רץ לעברה, וביקש ממנה שתביא לו קצת מים מכדה. רבקה נתנה לו מים, ושאבה גם לכל גמליו כדי צרכן.

בראות אלעזר את מעשיה הטובים, הוציא אליעזר נזם זהב במשקל בקע, שבו קדשה ליצחק. המשקל בקע, בא לרמז על מצות מחצית השקל, שהיתה גם במשקל בקע. אליעזר הוציא גם שני צמידים במשקל מאתיים וחמישים, שהיו הכתובה שלה. ורמז בהם לשני לוחות הברית הצמודות זו לזו ("שני צמידים").

אליעזר שְאֵלַהּ בת מי היא, והאם יש בביתו מקום ללון. רבקה ענתה לו, שאביה הוא בתואל בן מלכה - גיסתו של אברהם, ושיש בביתם מקום ללון. אליעזר הודה לה', על כל הטובה שנתן במציאת רבקה. ורבקה רצה לבית אמה, להודיע לה על האורח.