נמרוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

נִמְרוֹד היה מלך רשע בדורו של אברהם אבינו שהכריז על עצמו כאלוקה והיה בעצמו עבודה זרה. נקרא בשם נמרוד מלשון מרידה[1], לקח חלק מרכזי במרד הגדול של דור הפלגה נגד בורא העולם - שבמרכזו בניית מגדל בבל[2]. נמרוד הוא המלך אשר השליך את אברהם אבינו אל תוך כבשן האש באור כשדים[3]. התלמוד גם מזהה אותו כאמרפל, המלך שכנגדו יצא אברהם להילחם כדי להציל את אחיינו, לוט.

נמרוד היה ה"לעומת זה" של אברהם אבינו ראש המאמינים, ונהרג על ידי עשו ביום פטירתו של אברהם אבינו.

אודותיו

בפרשת נח מפרטת התורה את סיפור לידת האומות לאחר המבול. ביניהם, מסופר על נמרוד שהיה בנו של כוש בן חם בן נח.

וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.

הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'.

וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר.

בראשית פרק י' פסוקים ח'-י'

מגדל בבל

ערך מורחב – מגדל בבל

כפי שמבארים המפרשים, נמרוד החל את עניין המלוכה בארץ לאחר המבול. הוא היה מלך תקיף לא רק כלפי בני עמו אלא גם כלפי ה', שהמריד בני דורו - דור הפלגה - נגד ה', שעשה את עצמו לעבודה זרה.

הוא נתן את העצה לבניית מגדל בבל, בהיותו מלך שנער, שלאחר בלילת השפות על ידי ה' נקראה בבל. בכך המריד את כל אנשי דורו נגד ה'.

הכתוב אומר ש"הוא החל להיות גבור בארץ", כלומר, שהחל ממנו החלה המרידה והכפירה באלוקים. ואף שלפני המבול כבר נאמר[4] "אז הוחל לקרוא בשם ה'", שפירושו, לעשות שם ה' חולין ולקרוא בו את שמות הפסלים והעבודה זרה. אך קודם המבול היה זה בצורת שיתוף בין אלוקים לעבודה זרה, אך החל מנמרוד החלה כפירה מוחלטת בה'[5] וכן הוא חילל את ה' בפרהסיה[6].

היות שנמרוד היה מפורסם בהנהגתו זו, עד ימי משה רבינו התבטאו על כל אדם רשע שהתנהג בעזות פנים בתוקף ובהתרסה שהוא "כנמרוד גבור ציד לפני ה'"[7].

יש מפרשים שנמרוד ירש מאביו את כתנות העור שעשה ה' לאדם הראשון וזה נתן לו כח מיוחד למלוך. את כתנות עור אלו שדד עשו מנמרוד כשהרגו ביום פטירתו של אברהם אבינו והם "בגדי החמודות" שהיו אצל עשו.

אור כשדים

המדרש[8] מספר על אברהם אבינו שבהיותו אצל אביו תרח שיבר את צלמיו. הלך תרח והתלונן אל המלך נמרוד על אברהם בנו. נמרוד השליך את אברהם ל"אור כשדים", מדורת אש גדולה, ונעשה לו נס וניצל.

בהמשך, בפרשת לך לך מספרת התורה על מלחמת המלכים[9]: "ויהי בימי אמרפל מלך שנער.." ומפרש רש"י "אמרפל הוא נמרוד, שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש". אמרפל נמנה בין ארבעת המלכים שאברהם אבינו הביס במלחמה.

ובגמרא[10] "ויהי בימי אמרפל. רב ושמואל, חד אמר נמרוד שמו ולמה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו".

בתורת החסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במדרש פרשת נח מונה חמשה פעמים שנזכר תיבת "הוא" במקרא לטובה, וחמשה פעמים לרעה. אדמו"ר הצמח צדק מבאר[11] את סוד "חמשה הוא לרעה", שהן נמשכים מסוף ה' גבורות שמשם שורש קליפת נוגה וכל קליפות הטמאות.

שורש יניקת קליפות אלו הוא ממידת ארך אפים שעליה נאמר ו"הוא" רחום יכפר עוון, שממנה נפלו ניצוצות הקדושה בשבירת הכלים על דרך קליפה הקודמת להפרי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פסחים צד, ב.
  2. חולין פט, א: "נתתי גדולה לנמרוד, אמר (בראשית יא, ד) 'הבה נבנה לנו עיר'".
  3. עירובין נג, א.
  4. בראשית ד, כו'.
  5. רמב"ן בראשית י, ח.
  6. שפתי חכמים.
  7. בראשית רבה. מובא ברש"י.
  8. מובא ברש"י יא, כח.
  9. בראשית יד, א.
  10. עירובין נג, א.
  11. אור התורה כרך ב' ע' תשל"ד