רמת שלמה
רמת שלמה הינה שכונה בעיר ירושלים. כמאה ועשרים משפחות חב”דיות מתגוררות ברמת שלמה, והם מהווים קהילה חב”דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות בתים במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות. בשכונה ישנו רחוב הנקרא "האדמו"ר מליובאוויטש".וכל זאת בזכות עבודתו הרבה של מייסד השכונה הרב יעקב שנור (שזה האחרון נקרא לייסד את השכונה ע"י אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק ז"ל) ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת 770. רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין
התפתחות הקהילה
השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת תשנ"ו. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה.
בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא בנתיים כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב שמואל גרשון פריימן שעזר להרב יעקב שנור שליט"א לקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז עבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז. לאחר מכן מונה הרב שניאור יוזביץ שליט"א ע"י הרב שלמה מיידנצ'יק ז"ל לעזור להרב יעקב שנור שליט"א להתחיל את כל תהליך הבניה המוצלח עד לסיומו ומסירת הדירות לדיירים. ספר תורה הובא מבית כנסת חב”ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים השולחנות עמוד התפילה וארון הקודש הובאו למקום ע"י מייסד השכונה הרב יעקב שנור שליט"א. לטבילת שחרית היו הולכים למקווה בשכונת הגבעה הצרפתית, כמחצית השעה הליכה.
כך נמשך הסבל במשך חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי נקרא “רחוב האדמו”ר מליובאוויטש” התמלא במשפחות חב”דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב”די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב”ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה.
הקהילה החב”דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה.
כשנה לאחר ימי הניצנים, נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה והרב יוסף יצחק הבלין נבחר לרבה של הקריה כשמולו התמודד הרב יוסף יצחק אופן. במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב יוסף יצחק אופן, שיעור בחסידות שממשיך להתוועדות חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים בשיחות ומאמרים של [[הרבי]. בשבתות מתקיימים גם מסיבות שבת בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד אבות ובנים.
בית הכנסת בצורת 770
עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו שני קרוואנים נוספים לבית הכנסת שהיה מארבעה קרוואנים, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את המשפחות החב”דיות הרבות שהתאכלסו במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן עברו להתפלל במגרש בחורשה סמוכה בשטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין השיג אישורים לבנות על המגרש סמינר לבנות מחו"ל, בעוד שהקומה התחתונה רחבת-הידיים הוקדשה לבית כנסת חב”ד. במקום הזה שכן בית הכנסת עד שעבר לבנין 770.
בראש חודש כסלו תשס"א, התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת חדרו של הרבי.
לא פשוט לבנות בניין שכזה, ובפרט לא בעיר הבירה בירושלים, בה חוקי הבניה הם נוקשים. כידוע הבניינים בירושלים חייבים להיות מצופים באבן ירושלמית לבנה ומחוספסת. ראשי העיר רצו חזות אחידה לכל בתי העיר. בבניין 770 המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק.
אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבניה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו באורגינל, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. בבית הכנסת ישנו עזרת נשים גדולה, אולם להתוועדויות ושמחות, מקווה מהודר וספרייה חסידית לעיון.
הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה.
הבניה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. במשך תהליך מעט]].