משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

בחב"ד

אדמו"ר הזקן

חב"ד סטרשלה

ערך מורחב – חב"ד סטרשלה

לאחר פטירת אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג התפצל תלמידו רבי אהרן מסטרשלה והקים את חסידות סטרשלה שראה את עצמו ממשיך דרכו של אדמו"ר הזקן. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון של רבי אהרן ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן המהרי"ל, ובנו של אדמו"ר הזקן האדמו"ר האמצעי.

חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' אהרן מסטרשלה ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון לאדמו"ר האמצעי, שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.

אדמו"ר האמצעי

קנטוניסטים

בשנת תקפ"ז גזר הצאר ניקולאי הראשון על גיוס כפייה של נערים יהודים לצבא, ובצבא להטבילם לנצרות, רבים מנערים שנחטפו ירדו מהדת וביניהם היו גם חב"דניקים, אדמו"ר הצמח צדק פעל להצלתם ובין השאר לקירובם בחזרה ליהדות.

כאשר ביקר אדמו"ר הצמח צדק בפטרבורג בועידת הרבנים שהתקיימה בשנת תר"ג, ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות.

נאומו הותיר רושם עמוק על החיילים, והם ביקשו מספר פעמים נוספות שיגיע לנאום בפניהם. דבר זה גרם שהממשל הרוסי ירחיק את הצמח צדק מפטרבורג, על מנת למנוע את המשך השפעתו על החיילים.

אדמו"ר הצמח צדק

התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו

ערך מורחב – התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו

התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו הוא מהלך בו התפצלה חסידות חב"ד לאחר הסתלקות הרבי הצמח צדק בשנת תרכ"ו. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על חב"ד ליובאוויטש: חב"ד קאפוסט, חב"ד ניעז'ין וחב"ד ליאדי. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם המהרי"ל מקאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסאהן, רבי ישראל נח שניאורסאהן. ממשיך דרכו של הצמח צדק בליובאוויטש היה הרבי המהר"ש.

במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת תרפ"ג לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, רבי שמריהו נח שניאורסון נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של הרבי הריי"צ. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.

אדמו"ר המהר"ש

חורבן ליובאוויטש

ערך מורחב – חורבן ליובאוויטש

אדמו"ר הרש"ב

ירידה מהדת

החל מזמנו של אדמו"ר הרש"ב החל התעוררות גדולה של עלייה לארץ ישראל, אולם ברם, הרבה מן העולים ירדו מן הדת. עוד בזמן אדמו"ר המהר"ש כאשר הציעו אנשי ביל"ו לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ,ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו.

בעקבות כך התנגד אדמו"ר הרש"ב רבות לציונות ואף פרש מאגודת ישראל בעקבות התקרבותה לציונות.

המלאכים

ערך מורחב – המלאכים

בשנת תרס"א הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. אדמו"ר הריי"צ שהיה אז כבן עשרים וניהל את ישיבת תומכי תמימים היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, אדמו"ר הרש"ב ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי בדיבור ושלא יתבטל מלימוד תורה בעקבות כך.

בחודש כסלו שנת תרס"ב ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, התוועדות לכבוד י"ט בכסלו שהכניסה חיות והתלהבות בליובאוויטש. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע לארצות הברית.

בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מישיבת "תורה ודעת" ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".

אדמו"ר הריי"צ

לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י לאחר זמן רב של סירוב קיבל הרבי את הנשיאות, אולם חלק מועט בחב"ד סירב לקבלת הנשיאות ע"י הרבי ודרשו שהרש"ג ישמש כאדמו"ר, בעקבות כך הרבנית נחמה דינה שניאורסון סירבה לתת לרבי את השטריימל של בעלה. אולם הרש"ג עצמו התקשר לרבי, בעקבות כך התמעטו המתנגדים לנשיאות הרבי, בנו של הרש"ג שלום דובער גוראריה עזב בעקבות כך את חב"ד והרבי ובהמשך אף גנב את הספרים מספריית אגודת חסידי חב"ד.

אדמו"ר שליט"א

פולמוס המשיחיות בחב"ד

לאחר ג' תמוז תשנ"ד החל פולמוס בחב"ד אודות פרסם הרבי כמלך המשיח וניצחיות חייו של הרבי בין השאר הדבר גרם לפולמוס נרחב. למרות ויכוח זה, גם בזרם המתנגד לפרסום הרבי כמלך המשיח סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח בעת הגאולה, אך סובר שאין לעסוק בכך.

סיכום הפיצולים

ענף	מייסד הענף	אדמו"ר הענף	שנות הענף	הערות
חב"ד סטרשלה	מייסד הענף - רבי אהרן מסטרשלה	• רבי אהרן מסטרשלה  •  רבי חיים רפאל מסטרשלה	תקע"ג - ?	לאחר מכן המשיכו קבוצה של חסידים להתנהל ללא אדמו"ר וחלקם חזרו בחזרה לחב"ד.
חב"ד ליובאוויטש	ממשיך הענף - אדמו"ר האמצעי	• אדמו"ר האמצעי  •  אדמו"ר הצמח צדק	תקע"ג - עד ימינו	גם אחרי הצמח צדק המשיך הענף החב"די להתקיים עד לימינו.

ענף	בני הצמח צדק	נכדי הצמח צדק	שנות הענף	הערות
חב"ד קאפוסט	מייסד הענף - המהרי"ל (ניסן תרכ"ו - חשון תרכ"ז)	• בנו: רבי שלמה זלמן שניאורסון (קאפוסט, תרכ"ז - תר"ס)  • בנו: רבי שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה, תרמ"ג - תרס"ט)  • בנו: רבי שמריה נח שניאורסון (בברויסק, תר"ס - תרפ"ג)	תרכ"ו - תרפ"ג (57 שנים)	בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
חב"ד ליאדי	מייסד הענף - רבי חיים שנ"ז (תרכ"ז - תר"מ)	• בנו: רבי יצחק דובער שניאורסון (ליאדי, תר"מ - תר"ע)  • חתנו: רבי לוי יצחק גוטרמן (סיראטשין, תר"מ - תרס"ה)	תרכ"ז - תר"ע (43 שנים)	רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
חב"ד ניעז'ין	מייסד הענף - המהרי"ן (תרכ"ח - תרמ"ג)	•  בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים	תרכ"ח - תרמ"ג (15 שנים)	נכדתו של המהרי"ן היא הרבנית נחמה דינה רעייתו של הרבי הריי"צ.
השוואה לחב"ד ליובאוויטש
חב"ד ליובאוויטש הענף המרכזי	ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - אדמו"ר המהר"ש (תרכ"ו - תרמ"ג)	• בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - אדמו"ר הרש"ב (תרמ"ג - תר"פ)	התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול	בשנת תרפ"ג - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות הרבי הריי"צ, הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.