שמות ראש השנה

לראש השנה חמש שמות, על שם חמש ענינים שבו.

ראש השנה

ראש השנה על שם שזהו לא רק היום הראשון בשנה, אלא, כי אז הוא זמן המשכת החיות לכל השנה. כמו הראש שממשיך חיות לכל הגוף.

יום הדין

נקרא על שם, שיום זה הוא יום הדין לכל בריות העולם.

עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא מן הפסוק: "בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא". שחג הכסה הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.

יום תרועה

הוא שם שהתורה קראה לראש השנה, בכתוב: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", שבראש השנה, צריך לתקוע תרועה.

בתרועה זו יש מחלוקת, האם פירושה השברים (הנהוגים כיום), התרועה (הנהוגה כיום), או השברים ותרועה גם יחד. ולכן כדי לצאת ידי כל הספיקות תוקעים לפי כל הדיעות: תשר"ת תש"ת ותר"ת.

כסה

שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ".

ישנם כמה פירושים במלה "כסה":

• בגמרא מובא: שכסה הוא מלשון מכוסה, שראש השנה הוא החג היחיד שחל בראש חודש - זמן שבו הירח מכוסה.

• פירוש רש"י: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק: "לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ", כלומר ליום המיועד.

• פירוש המצודות, מלבי"ם, ספורנו, וספר הזהר: הכונה בכסה, הוא לכסא הדין.

והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא בא' (כסא), זהו כי ראש השנה הוא כסא לה' עילאה.

בחסידות מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא לה' עילאה: ראש השנה, הוא זמן התהוות העולם מחדש. ההתהוות היא מה' עילאה שבשם הוי"ה. אך בכדי שיתהוו העולמות מדרגה זו, צריך להיות קודם צמצום.

וזהו הענין בכסא של שמו של ראש השנה: הכונה ב"כסא" הוא לכלים וההעלם של ספירת המלכות (שהוא ענין ראש השנה), ההכרחים לצורך התהוות העולמות, שבראש השנה.

וכן בחסידות מובא: אשר כסא הדין המוזכר, אינו של דינים קשים, אלא של מדת הגבורה הנלחמת בסטרא אחרא לאבדה.

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==