מנחם מענדל שפרן
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כרגע אין קשר לחב"ד (למעט היותו ר"מ בישיבה חב"דית לתקופה קצרה, וזה עדיין לא מצדיק ערך). | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב מנחם מנדל שפרן, פוסק מהדיינים המובילים בתחומי הממונות במגזר החרדי[1]הוא חסיד גור ואב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב בירושלים וראש ישיבה כלל חסידית "נועם התורה" בבני ברק דיין בבית דינו של הרב לנדא. ומתגורר בעיר בני ברק.
הרב שפרן, נולד בניו יורק שבארצות הברית. למד בצעירותו בישיבתו של הרב קופלמן בלוצרן שבשוויץ, וקנה ממנו את דרכי הלימוד כתלמידו של הגאון רבי שמעון יהודה שקופ.
לאחר נישואיו עבר לארץ ישראל, שם שימש כמו"צ בבית הדין של הרב ניסים קרליץ, ונודע בזכות פסיקותיו הישרות והגאוניות בדיני חושן משפט. הוא מונה לשמש כראש ישיבת גור בחיפה, למרות שבאותה ישיבה שימש כר"מ גם הגאון רבי שאול אלתר, כיום ראש ישיבת שפת אמת. בהמשך הישיבה נסגרה. בהמשך הוא קיבל את תפקיד ראשות ישיבת נועם התורה, בו הוא משמש עד היום, ואף מוסר בישיבה שיעורים תמידיים.
כיום הוא מנהל בית דין משלו, וכן משמש כדיין בבית הדין של הרב משה יהודה לייב לנדא, רב העיר בני ברק.
בשנת תשס"ז שימש תקופה מסוימת כנותן שיעורי הלכה וסמיכה לרבנות בישיבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד[2]
בפרשיית הבחורים שנתפסו ביפן באשמת הברחת סמים, הוא עורב על ידי אביו של אחד מהבחורים, ואף נוסע ליפן בקביעות למען הצלחתם במשפט[3].
בסערה שהתחוללה בשנת תשס"ד אודות פאות נכריות שיובאו מהודו והיו שטענו כי הן נגזזו שם ונאסרו מדין אביזרייהו דעבודה זרה ואסורים בהנאה, פסק הרב שפרן שכיון שאין עדות ברורה שהפיאות אסורות אזי יש להעמידן על חזקת כשרות, על פי הכלל "עדים בצד אסתן ותאסר".
בקיץ תשע"ה השתתף בערב מיוחד לתמימים מישיבת תות"ל נתניה שהצטיינו במבצע יגיעה בתורה - 'מנחת חינוך בתורת הרבי'. הרב שפרן התפלפל והשתעשע עמם בדברי תורה, נשא בפניהם דברים נלהבים והביע התפעלות עצומה מרמתם החסידית והלימודית. בהמשך ריתק את התלמידים ושיתף אותם בשביבים מביקוריו אצל הרבי, ואף גילה בפניהם כי גם הוא תלמיד ליובאוויטש.
בקיץ תשע"ו נסעו להיבחן אצלו תלמידי הישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת על כל מסכת בבא בתרא אותה למדו במשך אותה שנה במסגרת 'מבצע תורה'(בהכוונתו של הרב מנחם שניאור מידובניק). לאחר הבחינה בה נוכח הרב לראות את הבקיאות העצומה של תלמידי התמימים, שיבח אותם הרב והעריף עליהם ברכות.
