ן

האות ן
אותיות האל"ף בי"ת
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
	ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ   נקודות אָ אַ אֵ אֶ אְ   וׂ אֻ וּ אִ

האות ן היא אחת מאותיות לשון הקודש ומחמשת אותיות מנצפ"ך. הברת הן' יוצאת מהחוטם, והן' מרמזת על הגבורות היוצאות מהחוטם.

צורתה

פסק אדמו"ר הזקן: ן: פשוטה תואר צורתה כמו זיי"ן אך שהיא ארוכה כשיעור שתהא ראויה להעשות נו"ן כפופה אם תכפפנה כמו שנתבאר בכ"ף פשוטה, ואם היא קצרה מראין לתינוק שאינו חכם ולא טפש ואם קוראה זיי"ן פסולה.

ענינה

אות זו מורה לעיתים על עירוב רע בטוב, שהוא קליפה המתחברת עם אות ו' זו, ועל ידי כן מתארכת ונעשית ו' ארוכה כעין ן פשוטה.

רמזה בגבורות מנצפ"ך

אות זו מורה על הגבורות המתפשטות בחוטם, וכך האר"י מבאר : "הנה החוטם היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך. כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת. והפה היא אות פ' דמנצפ"ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה. והזרועות הם ן' פשוטה... כי הזרוע ארוך וסתום כעין ן' פשוטה. והידים הם אות ך' דמנצפ"ך כי ך' במלוא' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת האצבעות, והאצבעות הם אות ץ' פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צ', וגם ציור אות ה' ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'.