ממוצע
ממוצע הינו מינוח בתורת החסידות המתייחס לדרגה המתווכת בין שני בחינות. בכל ממוצע ישנן שתי מדריגות: המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון - והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע. הממוצע מורכב משני העניינים להם הוא ממוצע.
סוגי ממוצעים
בממוצעים ניתן להבחין בשני סוגים כלליים:
ממוצע המפסיק
ממוצע העומד בין העניינים אותם הוא מחבר.
ממוצע המחבר
ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. הרבי היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין הצדיק, הממוצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, וממצע כביכול בין בחינת אלוקים לבחינת אדם.[1]
ענין זה נזכר גם בספרי החסידות לגבי התפילה שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם במסירות נפש[2]
כן מוזכר בספרי אדמו"ר הזקן[3]ענין זה פעמים רבות לגבי תורה, שהתורה היא המחברת בחינת מקור נשמות ישראל שעלו במחשבה עם בחינת הנשמה המתפשטת בגוף.
כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי אדמו"ר הזקן לגבי בחינת כתר, שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל אין סוף ברוך הוא להנאצלים.[4]
בשם הבעש"ט ותלמידו המגיד ממזריטש, שאות א' הוא הממוצע בין הבל הלב, ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.[5]
הערות שוליים
- ↑ הרבי בתורת מנחם השי"ת חלק א' עמ' 201 בשם ספר השיחות תורת שלום ע' 158. ועיין באור תורה תהילים עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך משה רבינו.
- ↑ אדמו"ר הזקן, ליקוטי תורה, פרשה בשלח, ב ב.
- ↑ ליקוטי תורה, פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.
- ↑ ליקוטי תורה, שיר השירים, כ ד. ושם - שכמו שכתר הוא בחינת ממוצע המחבר, כך תורה וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.
- ↑ אדמו"ר ה"צמח צדק", אור התורה, במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.