ברכת המזון
יש מצוות עשה מן התורה לברך ברכת המזון לאחר שביעה מאכילת לחם. חכמים נתנו שיעור מצומצם יותר לברכה. ברכה זו כוללת שלושה ברכות מדאורייתא, וברכה אחת מדרבנן.
ישנו ספק בהלכה אם נשים מחויבות בברכת המזון מהתורה, מכיון שאין שייך בהם חלק מההודיה של ברכת המזון "ועל בריתך שחתמת בבשרינו, ועל תורתך שלמדתנו", ולכן מספק אינם יכולים להוציא גברים ידי חובה בברכת המזון.
אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך, שבברכת המזון ה'כוונה' היא לעיכובא בכל מילה ומילה, וכל מילה שלא כיוון בה - כאילו לא אמר תיבה זו כלל!
מים אחרונים
לפני ברכת המזון נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים [1] וזהו הנקרא מים אחרונים.
הטעם על פי תורת הנגלה למים אחרונים הוא מפני החשש שמא על ידיו של הסועד נמצא 'מלח סדומית' שעלול לגרום לפגיעה בראייה כאשר בא במגע עם העין. במסכתב עירובין (יז, ב): מים אחרונים חובה. ובמסכת ברכות (נג, ב): והתקדשתם - אלו מים ראשונים, והייתם קדשים - אלו מים אחרונים.
ומבואר בזוהר (חלק ב דף קנד, ב) נאמר: "לבתר דאכיל בר נש ואתענג, אצטריך למיהב חולקא דתמצית לההוא סטרא, ומאן איהו, מים אחרונים, ההוא זוהמא דידין, דאצטריך למיהב לההוא סטרא חולקא דאיצטריך ליה, ועל דא ודאי אינון חובה, חובה אינון, ובאתר דחובה שריין, ואיהו חיובא על בר נש למיהב ליה חולקא דא, ועל דא לא איצטריך לברכא כלל, דהא ברכה לאו איהו בההוא סטרא". ו"על דא כתיב (ויקרא יא מד) והתקדשתם והייתם קדושים, והתקדשתם אלו מים ראשונים, ואינון אתקרון מיין עלאין, והייתם קדושים אלין מיין תתאין, ואקרון מים אחרונים" (חלק ב דף רסה, ב).
וכל טנופא וכל לכלוכא סליקו ליה לסטרא אחרא דהא סטרא אחרא מהאי טנופא ולכלוכא אתזן ועל דא מים אחרונים חובה (חלק ג דף קפו, ב).
וברעיא מהימנא (פנחס, דף רמו עמוד א): מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה ואמצעיים רשות. מים ראשונים צריך לסלקא אצבעאן בגין דלא יהדרון משקין ויטמאו את הידים. ואית מרבנן דאמרי דאחרונים משום מלח סדומית שלא תסמא את העינים, אפילו הכי אפקין לון מחובא וסתרי מילין אלין דאמרו עלייהו חובה, ולאו ארח ארעא לסתרא גאונים מלין (ס"א מאלין דאמרי עלייהו) אלא דאתקרי עלייהו "על פי התורה אשר יורוך", ולא עוד אלא דאמרו עלייהו ג' קדושות הדא הוא דכתיב והתקדשתם והייתם קדושים: והתקדשתם אלו מים ראשונים, והייתם קדושים אלו מים אחרונים".
דברי הזוהר מובאים בכמה מקומות בחסידות, ומבואר טעם פנימי למים אחרונים והוא לתת לקליפות (כוחות הטומאה) יניקה ולכן משפילים את האצבעות להורות על ההשפעה לקליפות וכן נוטלים דווקא על קצות האצבעות ואומרים קודם הנטילה את הפסוק: "זה חלק אדם רשע מאלוקים ונחלת אמרו מא-ל".
ממנהגי ברכת המזון
- מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת "רבותי מיר וועלען בענטשען" (=רבותי נברך) עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן.[2]
- בפסקי הסדור לר' חיים נאה מובא משמו של הרב מרדכי שניאורסון, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד עשרת הספירות.
לקריאה נוספת
- מים אחרונים - הרב יוסף קרסיק, השבת בקבלה ובחסידות, חלק ב פרק טז, עמ' 536.
הערות שוליים
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |