אהרן חיים צימרמן
הרב אהרן חיים הלוי צימרמן (תרע"ד - ז' אדר ב' תשנ"ה), היה ראש ישיבה בארצות הברית ומחבר ספרים. נודע כעילוי עצום ויחיד סגולה בגאונותו. זכה לקשר מיוחד עם הרבי ושוחח עמו בלימוד בגאונות מופלאה.
תולדות חיים
הרב אהרן חיים נולד בשנת תרע"ד בעיירה קונוטופ באוקראינה, לאביו רב העיירה הרב יעקב משה צימרמן.
הוא היה אחיינו של הרב ברוך בער לייבוביץ', ראש ישיבת קמניץ, אצלו למד תורה. כמו כן למד אצל הרב משה סולובייצ'יק, בנו של הגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, בארצות הברית.
כיהן במשך שנים רבות כראש ישיבת בית מדרש לתורה בשיקגו, וכן כראש ישיבה בניו יורק.
בשנת תשל"ג עלה לארץ ישראל, וכיהן כראש ישיבת בית מדרש לתורה בירושלים. כמו כן פתח את כולל "חכמי ירושלים" בעיר העתיקה.
גאונותו
הרב צימרמן היה גאון בסדר גודל לא רגיל, והתייחס בביטול אופייני לרבים מרבני דורו. הוא יצא בסערה כנגד ברי הפלוגתא שלו ולא חשך מהם את ביקורתו החריפה.
חיבר שורה ארוכה של ספרים בנושאים תורניים וכן בנושאי הגות, בעברית ובאנגלית. היה העורך של הירחון "כרם" והעורך התורני של העיתון "דער ג'ואיש פרעס". תירגם (יחד עם תלמידו צבי פייר) את פירוש המלבי"ם על התורה לשפה האנגלית.
התפרסם בעיקר בשל ספרו "אגן הסהר", בו הוא מציג את שיטתו בנושא קו התאריך (תוך מחלוקת עם רבים מהפוסקים האחרים).
הקשר עם הרבי
הרב צימרמן החזיק מהרבי ביותר, לאחר שהתוודע לגאונותו בתורה. הוא טען שחסידי חב"ד הינם היחידיים בדורנו שיכולים ללמוד, כיון שהם שומעים את תורתו של הרבי - אך גם הם לא לומדים כראוי...
בהזדמנויות רבות היה נכנס ל-770 לשוחח עם הרבי בלימוד, כשכל שיחה כזו היתה מתנהלת בגאונות עצומה ומראי מקומות "עפו" במהירות בחלל האויר. איש מן הצד, למדן ככל שיהיה, לא היה יכול לעמוד על מהלך הדברים, כאשר ר' חיים היה מציין מראי מקום אחד, והרבי מיד מחזיר לו במראה מקום נגדי, וכן הלאה - תוך שהם עוברים בין כל מסכתות הש"ס ומפרשיהם. משיחות אלו יצא ר' חיים נרעש.
מסופר כי פעם הגיע לרבי ואמר לו, כי הגיע למסקנה שאת כל סדר קדשים אפשר לסכם בשלושה נקודות עיקריות. הרבי הגיב שניתן אפילו בנקודה אחת... ר' חיים יצא מכליו.
כאשר יצא לאור ספרו "אגן הסהר", הכניס לרבי את ספר הביכורים מהדפוס. הרבי קיבל את הספר, עבר עליו תוך כחצי שעה והוציא תשובה בה הקשה על חלקים עיקריים מהספר[1]. ר' חיים התפעל מאוד הן לנוכח המהירות בה עבר הרבי על הספר, והן מול השגותיו של הרבי אותן לא הצליח ליישב. הוא עדיין עמד על מסקנותיו. לאחר זמן, הגיע לדון עם הרבי בנדון, ולאחר שקלא וטריא בנדון - שכללה, כמובן, מראי מקומות שנזרקו שוב ושוב במהירות - נעצר, חשב לרגע ואמר כי אין לו כרגע תשובה, אך הוא עדיין נחרץ שהצדק איתו.
לאחר אותו דיון, ניגש אליו ר' יואל כהן (שהיה אחד הנוכחים שצפו בהשתאות בחילופי המקורות, מבלי לתפוס את פשר הדברים) - ושאלו, מהו המיוחד בדרך לימודו של הרבי. ר' חיים סירב להשיב, בטענה שבין כך לא יבין... אך לבסוף הסביר, כי בדרך כלל גם הגאונים הגדולים - בשעת לימוד סוגיא מונחים בה בעומק, מבלי להיות שקועים כל כך בסוגיות אחרות. כך אפשר למצוא אצל גדולי המפרשים, שלעתים חוזרים בהם או משנים מעט את המסקנות שהגיעו אליהם בסוגיות אחרות. לעומת זאת הרבי, כל חלקי התורה פתוחים לפניו באותו רגע, וכל הסוגיות מתאימות ועולות בקנה אחד.
עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר הרב חודקוב והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר' חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: "הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!"
בספריית אגו"ח שמור אחד הספרים ששלח לרבי, ועליו ההקדשה: "לגאון ישראל חד בדרא ממש, מהר"ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן".
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ראה גם אגרות קודש חלק כא ע' שט.