יין
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
יין, הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, כן הוא מכונה בנביא[1] "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "ראש וראשון למשקים", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על המזבח.
ייצור היין
היין מיוצר בתהליך ממושך הכולל את בחירת הענבים היותר מובחרים, דריכתם, או כיום מעיכתם באמצעים מכנים. לאחר מכן עובר היין תסיסה, אשר בה הסוכרים הופכים לאלכוהול וכו', בתהליך זה משתמשים בשמרים. לאחר מכן מסננים את היין ומעבירים אותו לחביות ליישון. לאחר תהליך זה היין עובר למכירה ולשימוש.
בתהליך ייצורו של המיץ ענבים עוצרים את התסיסה, ולא מאפשרים ליין להפוך לאלכוהולי.
אופן נוסף של ייצור היין הוא בהכנסת צימוקים עם סוכר ומים לתוך כלי, לאחר מספר ימים המים נהפכים ליין.
לאופני הכנת היין השונים ולשלביהם יש השפעה על דינים שונים.
ברכת היין
לפניו
לפני שתיית היין מברכים ברכה מיוחדת אשר נתייחדה לו:
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן
באם באמצע הסעודה הגיע יין משובח יותר, דהיינו, ששתה יין אדום והגיע יין לבן - שהוא יותר בריא לגוף, או שהגיע יין אדום משובח יותר, או ששתה יין לבן וידוע שהאדום הזה הינו יותר משובח, אומרת ההלכה כי צריך לברך עליו:
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם הטוב והמטיב
הלכה זו תקיפה גם כאשר הגיע סוג יין שלישי, וגם כאשר היין השני היה על השולחן בשעת הברכה הראשונה.
אך לא כאשר היין תסס באותה חבית, גם אם ה"יישון" שלו היה בחבית נפרדת. וכן לא על ברכת היין שלאחר ברכת המזון[2].
לאחריו
אם שתה יין שלא בתוך הסעודה, צריך לברך אחריו ברכה אחת מעיין שלוש, עם שינוי מהנוסח הרגיל. דהיינו, שמתחיל באמירת:
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן
וחותם באמירת:
ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן
ברכה על ענבים
אם בירך בטעות, או שבירך על יין והתכוון גם על אכילת ענבים בברכת "בורא פרי הגפן", יצא[3].
אם אכל ענבים או צימוקים, ושתה יין ובמקום לברך גם "על הפירות" וגם "על הגפן", הוא בירך רק "על הגפן", רק אם הוא כיוון בפירוש לצאת ידי חובה הוא יצא. ולכן לכתחילה לא יעשה כן[4].
ראש למשקין
מכיון שהיין הוא ראש לכל המשקין, לכן הוא פוטר בברכתו - הן בזו שלפניו, והן בזו שלאחריו - את כל המשקאות שהיה בדעתו לשתות, גם אם הוא לא התכוון להוציאם בברכה.
אם בירך על היין, אך לא שתה ממנו רביעית, בכדי שיתחייב לברך עליו ברכה אחרונה, אבל שתה משאר משקאות רביעית, צריך לברך עליהם "בורא נפשות" אפילו שלא בירך לפניהם[5].
יין צימוקים
על יין שנעשה מצימוקים ששרו במים מברכים בורא פרי הגפן.
אם הצימוקים חסרי לחלוחית, דהיינו, שגם אם ידרכו ברגל או שיכתשו אותם בקורה לא תצא מהם לחלוחית, אין לזה דין יין[6].
בנוגע לכמויות המים והצימוקים, אפילו שהמים תססו יחד עם הצימוקים, צריך שהמים לא יהיו יותר משש פעמים כנגד מיץ הצימוקים עצמם. ואם אפשר, ראוי להחמיר שלא יהיו יותר משלוש פעמים.
אם עירב דבר נוסף בתערובת היין והצימוקים, אין מברכים עליו בורא פרי הגפן, כיון שספק אם העיקר הוא טעם הצימוקים או הדבר הנוסף. ואין זה כמו הדין [7] שאם נתערבו דבש ופילפלין ביין שמכיון שלא נשתנה טעמו לרעה, אין זה משנה את הברכה, כיון שכאן זה עדיין לא יין[8].
מצוות ביין
בשל חשיבותו של היין, הוא משמש כציון לשבתות ומועדי השנה, וכן במצוות הקשורות לבנין בית בישראל:
ניסוך היין
בפנימיות הענינים
עבודת השם על ידי יין
אדמו"ר הזקן מבאר עבודת השם על ידי יין, היא בכמה אופנים:
א. השותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו, כדאמר רבא חמרא וריחא כו'.
ב. או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת ויום טוב.
בשני אופנים אלו, אזי נתברר חיות הבשר והיין שהיה נשפע מקליפת נוגה, ועולה לה' כעולה וכקרבן.
מקורות
תניא פרק ז'.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- היין החב"די המפורסם ביותר - סיור מצולם במפעל המייצר את יין ברטנורא שבהשגחת הרב גרשון מענדל גרליק -
הערות שוליים
- ↑ ספר שופטים ט, יג.
- ↑ סדר ברכת הנהנין פרק יב הלכות יג-כא.
- ↑ סדר ברכת הנהנין פרק א הלכה טז.
- ↑ שם הלכות יד-טו.
- ↑ שם הלכה כא.
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז סימן ערב, הלכה ב.
- ↑ סדר ברכת הנהנין פרק ז הלכה ו.
- ↑ שו"ת צמח צדק חלק או"ח סימנים כז-כח.