יצחק נמס

החסיד ר' יצחק נעמעס, נולד בגרמניה לאביו ר' אהרון מאיר שסייע רבות ליהודים בזמן מלחמת העולם השניה. היה בקשרי ידידות מיוחדים עם הרבי, וזכה שהרבי ילווה אותו בעסקיו. קיבל הוראה מיוחדת "ירבה בנסיעות", והיה מקפיד לנצלם להפצת המעיינות.

ילדותו

ר' יצחק נולד במינכן שבגרמניה, ובמשך שנות ילדותו שהה בהלסינקי שבפינלנד. בהיותו ילד צעיר לימים פרצה מלחמת העולם השניה, ואביו ר' אהרון מאיר עזר רבות לפליטים יהודיים שהגיעו לפלינלנד.

הבריחה מאירופה

כשקפא הים הבלטי, בחורף תש"א, ופסקו להגיע פליטים, החליטו הוריו לעזוב את אירופה ולעבור לארצות הברית. בסוף החורף הגיעה המשפחה לעיר פטסמו שבצפון פינלנד משם הפליגו באוניה "קרולינה טורדן". במהלך ההפלגה עלה ר' יצחק על גשר הפיקוד לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת מנחה. דקות ספורות לאחר שירד מגשר הפיקוד והחל בתפילה הופצצה הספינה ממטוסים גרמניים, וגשר הפיקוד היה הראשון שנפגע. הספינה כולה החלה להתלקח, והקברניט שיגר קריאות הצלה. ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום חילצה בנסים את הנוסעים. הניצולים שוכנו באי ליד העיר חופי, בתוך בסיס צבאי.

אחרי מספר חודשי המתנה, בליל הסדר, קיבלו הנוסעים הודעה כי בשבת הקרובה תצא אוניה לעבר ארצות הברית. בשל קדושת השבת החליט אביו ר' אהרון, להישאר באי, למרות הסכנה שבדבר, עד להזדמנות אחרת שלא תפגע בשמירת השבת. כעבור שבועיים עלו על אוניה אחרת, אז התברר להם כי האוניה הראשונה הוטבעה על ידי הגרמנים.

בארצות הברית

כשהגיעו לניו יורק נכנסה המשפחה ליחידות אצל הרבי הריי"צ. במהלך היחידות סיפרו לרבי על ניסי ההצלה שחוו בדרכם לארצות הברית. הרבי הריי"צ הרים את ידיו ואמר שההשגחה העליונה הצילה אותם לא רק בגלל הבטחון שהיה להם, אלא גם כדי שיוכלו להפיץ את היהדות במקומם החדש.

שלושים שנה מאוחר יותר הורה הרבי לר' יצחק לכתוב את סיפור ההצלה בשיחות לנוער. הסיפור הופיע בארבעה פרקים.

עם הרבי

מאז הגיעו לניו יורק הקפיד אביו לבקר תכופות ב-770, ור' יצחק החל לשמור על קשר עם הרבי (בהיותו חתן הרבי הריי"צ, טרם נהיה לרבי). קשר מיוחד נרקם בינו לבין הרבי, ולאחר הסתלקות הרבי הריי"צ היה ר' יצחק מהבודדים שזכו להתפלל כל יום במניין של הרבי בקומה השניה. כל יום לאחר תפילת שחרית היה הרבי קורא לר' יצחק ומשוחח איתו בענייניו האישיים.

באחת השנים שלאחר קבלת הנשיאות, התוועד הרבי בשבת מברכים, ולאחר ההתוועדות קם הרבי ממקומו ותפס את ר' יצחק ור' משה טלישבסקי לריקוד קצר, ובסיומו איחל: "איך וועל קומען צו אייך אויף שמחות" (תרגום חופשי: אני אבוא אליכם לשמחות).

בשנת תשי"ז נשא את זוגתו מרת זלדה, בת החסיד ר' משה זלמן קמינצקי.

עסקיו

כששהתה משפחתו באי פארו ליד חופי, לא הייתה לר' יצחק מסגרת לימודים, ומשעמום הלך לעזור בסניף הדואר המקומי. בגלל שיבוש התקשורת בזמן המלחמה הנפיק מושל האי 5,000 בוליים עצמאיים עבור הצרכים השוטפים עד לסיום המלחמה. פקיד בסניף הדואר המליץ לר' יצחק לרכוש חלק מהבולים, כי בסיום המלחמה ערכם יגדל. הילד שכנע את אביו, וזה רכש 100 בולים. כשהגיעו לארצות הברית בחוסר כל, מכרו את הבולים תמורת כסף רב.

"	עליך ניתן לומר את הפסוק 'ואת יהודה שלח לפניו גושנה'. אנחנו שולחים אותך בבחינת "שלח לפניו" כדי להכין מקום לבתי חב"ד	"
– הרב חודקוב אל ר' יצחק, כשחזר מאחת מנסיעותיו

לאחר שהתחתן חשב לחזור לעסקי הבולים אותם התחיל בקטנותו. הוא שאל על כך את הרבי, והרבי ברכו, ואף נתן לו צ'ק על סך 200 דולר מקופת הרבי הריי"צ. הרבי הציע לו לנסוע לפאריז, שם שוק הבולים טוב למסחר.

טרם כל עסקה שביצע שלח את החוזה לרבי לקבל עצה וברכה, והצליח ליצור קשרים מיוחדים עם ראשי דואר ושרים במדינות עולם שלישי. בפעם הראשונה שהנפיק בעצמו בולים בפארגוואי, שלח את תמונות הבולים לרבי וביקש ברכה. הרבי ענה שהציורים על הבולים צריכים להיות חיוביים כדי להשפיע לטובה על אזרחי המדינה.

פעמים רבות הורה לו הרבי: "ירבה בנסיעות". את נסיעותיו היה מנצל להפצת יהדות ומסירת תשמישי קדושה ליהודים במקומות נידחים. באחת הפעמים שחזר מנסיעה ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי: "יצחק, דו ביסט א ביזנעס מענטש דארפסטו געדנקען מאכען ביזנעס..." (תרגום חופשי: יצחק, אתה סוחר ואל תשכח לעשות עסקים...).

ר' יצחק נפטר בי' ניסן, שבת הגדול ה'תשס"ו.

לקריאה נוספת

• רפי דינרי, בית משיח, גיליון 874.