יוסף שלום אלישיב
הגאון הרב יוסף שלום אלישיב (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'עת"ר 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע, וממנהיגי הליטאים, יחסיו עם חב"ד מורכבים.
תולדות חייו
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבתו מצד אמו חיה מושא, היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה[דרוש מקור]. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת מלחמת העולם הראשונה, ונודע כ"הרב מהאמלע"[1]. בתרפ"ד החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל ובעצת החפץ חיים שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שבירושלים, ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה ע"ה, בתו של "אבי האסירים", הרב אריה לוין.
הרב אלישיב מכהן מיום פטירת אביו כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו הוא משתתף בתפילות בית הכנסת ומוסר בו שיעור בתלמוד מידי יום, אך הוא אינו נוהג בשאר גינוני הרבנות כנשיאת דרשות שבת הגדול ושבת תשובה, מכירת חמצם של מתפללי בית הכנסת וכדומה.
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול[2].
הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת תשל"ד. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מהעדה החרדית, למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם הרב מבריסק למוסדות הרבנות הראשית.
כאשר בשנת תשט"ז חנוך הענדל הבלין תבע את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.". במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי הרש"ב והריי"צ. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "הרבי". אמר לו אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין[3].
בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוסים שהיה שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעיל, פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.[4]
קשריו עם חב"ד
בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה.[5] כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר הוא פנה לרב אלישיב, הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד[6].
לאחר הרצח בבית חב"ד בומביי בתשס"ט, ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה על-שם השליחה שנרצחה, ושאל על-כך את הרב אלישיב. הרב אלישיב אמר שהדבר ראוי, ולאחר שאחד הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים...", הרב אלישיב ביטל את דבריו בניע יד[7].
למרות שכבר שנים רבות אינו כותב הסכמות לספרים, לאחרונה כתב הסכמה על הספר ביכורי אליהו של בחור חב"די אליהו צבי יעקובוביץ מהישיבה המרכזית בכפר חב"ד, ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו[8].
בכ"ד טבת תש"ע חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן.[9].
קישורים חיצונים
- שניאור זלמן ברגר בחשיפה על יחסו החיובי של הרב אלישיב לפסקיו של הרב חיים נאה הפוסק הליטאי תומך בפוסק החב"די. עוד באותו באותו עניין: גילוי נוסף: "הודעתי שנוהגים כר"ח נאה" -
הערות שוליים
- ↑ מודעה בה הוא מופיע בשם זה.
- ↑ הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").
- ↑ הרב ח. גליצנשטיין.
- ↑ קטע זה הינו מויקפידיה.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם.
- ↑ הרב אלישיב תמך בבניית מקווה חב"דית
- ↑ 'חדשות משפחה' אדר תשס"ט.
- ↑ הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק
- ↑ חב"ד אינפו
