רבי יצחק לוריא אשכנזי (מכונה "האר"י הקדוש", "האר"י ז"ל"[1] ולעיתים "האריז"ל החי"[2]; ה'רצ"ד - ה' במנחם אב ה'של"ב), היה ממקובלי צפת ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו - קבלת האר"י - הייתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים בתורת החסידות.

מצבתו של רבי יצחק לוריא בבית העלמין בצפת לצד רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדובירו ורבי משה מטארני 'המבי"ט'

תולדות חיים

 
הכניסה למקווה האר"י

רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת ה'רצ"ד. בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל הרדב"ז. בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו. במשך זמן ארוך התבודד.

בשנת ה'ש"ל, בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע לצפת. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי משה קורדבירו, ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של הרמ"ק והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י. בין הבולטים שבהם היו: רבי חיים ויטאל, רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.

האריז"ל הסתלק בה' במנחם אב ה'של"ב, בגיל שלושים ושמונה, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת. כמה וכמה פעמים הורה הרבי לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא[3]. בשנת ה-400 לפטירתו, ה'תשל"ב, כתב הרבי מכתב כללי פרטי מיוחד לרגל ההילולא שלו[4]. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל[5].

קבלת האריז"ל

האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז"ל. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, ביניהם הרמ"ק.

על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"[6]. בתורת החסידות הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות דתהו (בעניני תהו בתיקון גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"[7]; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו[8], ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו[9].

כתבי האר"י

  ערך מורחב – כתבי האריז"ל

תורתו של האר"י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל, ונערכה על ידו בכמה מהדורות. מתוך כתבי האר"י יצאו לאור ספרים רבים, ביניהם:

מלבד רבי חיים ויטאל היו תלמידים נוספים שהעבירו את תורתו, ובראשם רבי ישראל סרוג, שקבלת האר"י לפי שיטתו הופיעה בעיקר בספר עמק המלך, וכן בספרים נוספים. מכיון שהאר"י הסמיך בעיקר את רבי חיים ויטאל לכתוב את תורתו, קמו עוררים על ספרי קבלת האר"י של התלמידים האחרים, ובראשם עמק המלך. בתורת החסידות מסתמכים בעיקר על כתבי האר"י של רבי חיים ויטאל, שמביניהם ה"שמונה שערים" הוא המוסמך ביותר, אם כי לעיתים מובאים דברים גם מכתבי התלמידים האחרים[10].

פיוטיו

בין השאר חיבר את הפיוטים "אסדר לסעודתא", "אזמר בשבחין" ו"בני היכלא" הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל שבת קודש, בסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.

הגהות האר"י לנוסח התפילה הספרדי

על פי תיאורו של ר' חיים ויטל רוב תפילתו של האר"י הייתה על פי נוסח הספרדים, עם הגהות מסוימות. הגהות אלו מפורטות בהתאם לסידור כמנהג הספרדים שראה אור בוונציה בשנת ה'רפ"ד (1524). בין השינויים החשובים שערך האר"י בנוסח הספרדים ניתן לכלול:

  • בברכת ברוך שאמר שבפסוקי דזמרא נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
  • בתפילת מוסף של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
  • האר"י אמר וידוי ושלוש עשרה מידות הרחמים לפני נפילת אפיים - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
  • האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים משירת ימי הביניים של יהדות ספרד תור הזהב בשל תוכנם הפילוסופי, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר מיסטי ואינו פילוסופי. בשל כך, בתפילות ימים טובים וימים הנוראים נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
  • האר"י לא אמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו אדון עולם ויגדל א-להים חי (פיוט).

האריז"ל בתורת חב"ד

חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.

בחסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת שאור הקו יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.

כמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.

האריז"ל והגאולה

הפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם לגאולה, שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה[11]. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו בריש גלי" - שבמילה "בריש" נרמזים ראשי התיבות של שמו, רבי יצחק בן שלמה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה[12].

כמו כן מסופר, שבאחד מערבי השבתות כשיצא האר"י עם תלמידיו לקראת קבלת שבת, שאל את דעתם לנסוע לירושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים, אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה. כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה, כי אם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים הייתה אז ביאת גואל צדק[13].

קבר האר"י

  ערך מורחב – קבר האר"י

האר"י ז"ל מקום ציונו הוא בעיר הקודש צפת ביום הילולתו יש נהירה המונית לציונו ובאים אלפי איש להשתטח על קברו הקדוש.

לקריאה נוספת

  • מנחם ברונפמן, האר"י החי, מסע בשבילי חייו של האריז"ל - בתוך שבועון כפר חב"ד גליון 1868 עמוד 49

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. "ראשי תיבות "האלקי אדוננו רבינו יצחק זכרונו לברכה" (שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז, הערה 71. וראה בהשלמות לשיחה שם על מעלת תואר זה).
  2. ראה שיחת ה' באב תשמ"ח.
  3. מאת הרב משה מרינובסקי, כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - באתר שטורעם
  4. לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251.
  5. ראה לדוגמא שיחות ה' באב תשמ"ח. תנש"א. ועוד.
  6. שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט.
  7. שיחת י"ט כסלו תשח"י, ובהנסמן בהערה שם. שיחת ש"פ שמיני תשמ"א.
  8. שיחת י' שבט תשכ"ג. וראה גם שיחת ש"פ בשלח תשט"ו.
  9. אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד.
  10. ראה בהרחבה בערך ישראל סרוג.
  11. כדברי ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב): "בהאי ספרא דילך יפקון מן גלותא ברחמין" [= בספר זה שלך יצאו מהגלות ברחמים]. וראה אגרת הקודש סימן כ"ו.
  12. לקוטי שיחות חלק ג', ע' 872.
  13. ראה בהרחבה שיחת ש"פ שמיני תשח"י.