כ"ה באדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{חודש אדר}} '''כ"ה באדר''' הוא היום העשרים וחמישה בחודש אדר. ==אירועים ביהדות== *ב'תמ"ט - היום השלישי לשבעת…) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ביום זה התחילה בריאת העולם{{הערת שוליים|לשיטת [[רבי יהושע]]}}. | |||
*ב'תמ"ט - היום השלישי לשבעת ימי המילואים לחנוכת ה[[משכן]] על ידי [[משה רבינו]]. | *ב'תמ"ט - היום השלישי לשבעת ימי המילואים לחנוכת ה[[משכן]] על ידי [[משה רבינו]]. | ||
*ג'שס"ד - נבוכדנצר מלך בבל מת. | |||
*[[תקכ"א]] - רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], גיסו ותלמידו של ה[[בעל שם טוב]], נפטר. | *[[תקכ"א]] - רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], גיסו ותלמידו של ה[[בעל שם טוב]], נפטר. | ||
*[[תרצ"ד]] - רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר בלודז', נפטר. | *[[תרצ"ד]] - רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר בלודז', נפטר. | ||
שורה 16: | שורה 18: | ||
{{להיום יום|כ"ה|אדר ב'}} | {{להיום יום|כ"ה|אדר ב'}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו כה]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד|ו כה]] | ||
{{הערות שוליים}} |
גרסה מ־21:12, 8 במרץ 2011
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ה באדר הוא היום העשרים וחמישה בחודש אדר.
אירועים ביהדות
- ביום זה התחילה בריאת העולם[1].
- ב'תמ"ט - היום השלישי לשבעת ימי המילואים לחנוכת המשכן על ידי משה רבינו.
- ג'שס"ד - נבוכדנצר מלך בבל מת.
- תקכ"א - רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו ותלמידו של הבעל שם טוב, נפטר.
- תרצ"ד - רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר בלודז', נפטר.
- תש"ל (אדר ב') - רבי יצחק אבוחצירא, הבבא חאקי, רבה של רמלה ולוד, נפטר.
- תשס"ג - רבי ישראל יעקב פישר, ראב"ד העדה החרדית ומגדולי הפוסקים בירושלים ומחבר הספר 'אבן ישראל', נפטר.
- תשס"ח (אדר ב') - רבי אליהו ברוך פינקל, ראש ישיבת מיר, נפטר.
ימי חב"ד
- תשמ"ח - הרבי הודיע על מבצע יום הולדת.
הפתגם היומי - כ"ה באדר א' - מלוח היום יום |
---|
"הושיענו" אחר שיר של יום אומרים הן בחול הן בשבת, יום טוב, ראש השנה ויום הכיפורים. |
הפתגם היומי - כ"ה באדר ב' - מלוח היום יום |
---|
החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמעו מרבינו הזקן כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה. |