מרדכי יוסף אלעזר ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־22:26, 21 בפברואר 2011

האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין הינו האדמו"ר הרביעי מחסידות ראדזין. עמד בקשרים חמים עם חסידות חב"ד.

האדמו"ר נולד ביום כ"ז בשבט תרל"ג בעיירה איז'ביצה, לאביו, האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין, הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת תרל"ג.

בד' טבת תרנ"א נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.

אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש התכלת של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין התכלת בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין לאדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הרש"ב ענה לו במכתב^[1], בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו

באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו אדמו"ר הרש"ב, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג ע"פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".

חתנו של האדמו"ר היה הרב יחיאל צבי גוראריה, בנו של הרב נתן גוראריה. הרב גוראריה היה חסיד חב"ד, וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל תכלת בציצית. הרב גוראריה, שידע את דעת אדמו"ר הרש"ב כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני אדמו"ר הרש"ב, שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".

עד מלחמת העולם הראשונה גר בראדזין - ולאחריה - בורשה, בסמיכות לישיבת תומכי תמימים וורשה.

בשנת תרפ"ז, כאשר שוחרר אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו^[2].

בשנת תרפ"ט בעת חתונת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח עם הרבנית חיה מושקא, האדמו"ר מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה^[3]. חסידים מספרים כי בעת שהאדמו"ר עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד כ"ק אדמו"ר הריי"צ^[4].

האדמו"ר נסתלק ביום כ"ו שבט תרפ"ט בעיר ורשה, ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומים לבני משפחתו^[5], בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".

נוסח התפילה

אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח אר"י לפי אדה"ז^[6].

משפחתו

בנו (מייסד ישיבת "סוד ישרים") האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין הי"ד.

בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב יעקב גרומן הי"ד.

בתו מרת טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה הי"ד.

חתנו הרב החסיד יחיאל צבי גוראריה הי"ד.

בתו הרבנית מרת שרה זלדה הי"ד. אשת האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין זצ"ל.

בתו הדסה הי"ד.

ספריו

"תפארת יוסף" - דרשות ומאמרים על חודשי השנה ופרשיות השבוע, בעריכת הרב יעקב קארנבליט.

הערות

↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמ' שנ"א
↑ נחשפה על-ידי הרב שלום יעקב חזן ופורסמה בשבועון בית משיח גליון 214 - כ"ה תשרי תש"ס
↑ מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא
↑ קובץ תפארת ראדזין שבט תשמ"ט - מפי עדות אחד שנכח שם.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ז
↑ על פי עדותו של כ"ק האדמו"ר מראדזין הנוכחי

[1] אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמ' שנ"א

[2] נחשפה על-ידי הרב שלום יעקב חזן ופורסמה בשבועון בית משיח גליון 214 - כ"ה תשרי תש"ס

[3] מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא

[4] קובץ תפארת ראדזין שבט תשמ"ט - מפי עדות אחד שנכח שם.

[5] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ז

[6] על פי עדותו של כ"ק האדמו"ר מראדזין הנוכחי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ראדזין 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל]]
 ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].
@@ שורה 15: / שורה 14: @@
 חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".
-עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], על-ידי ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].
+עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].
 בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 214 - כ"ה תשרי תש"ס</ref>.