ט"ו בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←מנהגים: הוספה) |
(←מנהגים) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]].<REF> [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]</REF> | בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]].<REF> [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]</REF> | ||
הרבי ציין למנהג | הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמראה על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, ח"א עמ' 300}} | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
גרסה מ־01:34, 3 בפברואר 2011
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ט"ו בשבט היום החמישה עשר בחודש שבט וראש השנה לאילנות[1].
אירועים ביהדות
- תקפ"ג - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה', נפטר.
- תרט"ז - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.
ימי חב"ד
- תקמ"ח - ר' נחמיה מדוברובנה, חתן בנו של אדמו"ר הזקן - ר' חיים אברהם, נולד.
- תרי"ב - ר' נחמיה מדוברובנה, חתן בנו של אדמו"ר הזקן - חיים אברהם, נפטר.
- תר"כ - החלה כתיבת ספר תורה לקראת לידתו של אדמו"ר הרש"ב, בעקבות חלומה של הרבנית רבקה.
- ת"ש - רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, הגיע לעיר אלמא אטא לרצות חמש שנות מאסר.
- תש"ב - אדמו"ר הריי"צ חזר משיקאגו ל-770 בניו יורק ללווית אמו הרבנית שטערנא שרה.
מנהגים
בשנת תשמ"ז קרא הרבי לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה בתורה, בתפילה ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - אדמו"ר הריי"צ.[2]
הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד שבעת המינים), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמראה על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"[3]