רבי יוסי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←משפחתו) |
(←משפחתו) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
*אחיו [[רבי שמעון בן חלפתא]]. | *אחיו [[רבי שמעון בן חלפתא]]. | ||
*בנו היה התנא [[רבי ישמעאל בן רבי יוסי]], תלמיד חבר של [[רבי יהודה הנשיא]]. | *בנו היה התנא [[רבי ישמעאל בן רבי יוסי]], תלמיד חבר של [[רבי יהודה הנשיא]]. | ||
*בן נוסף שלו הוא רבי אברדימוס{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4618&hilite=3d6db88d-443b-476a-b3ef-a401daa0707e&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=294 ראה שיחת הרבי אודותיו], וראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&hilite=7133c3d0-6845-4409-a550-32b571a4cc73&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&pgnum=269 ליקוטי שיחות] | *בן נוסף שלו הוא רבי אברדימוס. מובא ב[[תלמוד]] ירושלמי, כי כאשר בא אחד לשאול את רבי יוסי אודות הלכה מסוימת בנוגע להלכות צדקה, קרא רבי יוסי לרבי אברידימוס בנו שהשמיע את המאמר "חייך קודמין, עניי עירך קודמיין לעניי עיר אחרת", הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי "אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהב״פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו". ומכיון שרבי מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה; שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחהופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של עני אחד על עני אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4618&hilite=3d6db88d-443b-476a-b3ef-a401daa0707e&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=294 ראה שיחת הרבי אודותיו], וראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&hilite=7133c3d0-6845-4409-a550-32b571a4cc73&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&pgnum=269 ליקוטי שיחות].}} | ||
*בנו רבי אלעזר או רבי אליעזר{{הערת שוליים|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו עמ' 200 [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=84b34d1c-4960-4a78-ab05-762989deac77&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=290 הערה 4].}} בן רבי יוסי. היה נוהג שלא היה מעיד כלל. פעם אחת העיד וכמעט והעלו עבד לכהונה על פיו{{הערת שוליים|1=[[מסכת כתובות]] כח, ב. ולכאורה משמע שלכן לא העיד מימיו. אך צ"ע כי זה חיוב להעיד.}} | *בנו רבי אלעזר או רבי אליעזר{{הערת שוליים|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו עמ' 200 [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=84b34d1c-4960-4a78-ab05-762989deac77&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=290 הערה 4].}} בן רבי יוסי. היה נוהג שלא היה מעיד כלל. פעם אחת העיד וכמעט והעלו עבד לכהונה על פיו{{הערת שוליים|1=[[מסכת כתובות]] כח, ב. ולכאורה משמע שלכן לא העיד מימיו. אך צ"ע כי זה חיוב להעיד.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה מ־14:14, 11 בנובמבר 2010
רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא[1] - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים[2].
ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — "רבי יוסי נימוקו עמו [3] " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״[4] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ ובניגוד לשאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[5]. כן גם מצינו בירושלמי[6] משמת ר׳ יוסי פסקה הבינה.
על פי תורת הקבלה, הוא היה בחינת כלה דמלכות[7].
פסקיו
לפי שיטת רבי יוסי זמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין[8], בניגוד לרבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי[9].
משפחתו
- אחיו רבי שמעון בן חלפתא.
- בנו היה התנא רבי ישמעאל בן רבי יוסי, תלמיד חבר של רבי יהודה הנשיא.
- בן נוסף שלו הוא רבי אברדימוס. מובא בתלמוד ירושלמי, כי כאשר בא אחד לשאול את רבי יוסי אודות הלכה מסוימת בנוגע להלכות צדקה, קרא רבי יוסי לרבי אברידימוס בנו שהשמיע את המאמר "חייך קודמין, עניי עירך קודמיין לעניי עיר אחרת", הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי "אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהב״פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו". ומכיון שרבי מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה; שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחהופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של עני אחד על עני אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"[10]
- בנו רבי אלעזר או רבי אליעזר[11] בן רבי יוסי. היה נוהג שלא היה מעיד כלל. פעם אחת העיד וכמעט והעלו עבד לכהונה על פיו[12]
הערות שוליים
- ↑ התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים במשנה, וכן בתוספתא, בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. רש"י לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".
- ↑ בבלי, יבמות פב ע"ב.
- ↑ גיטין סז, א.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ ע״ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
- ↑ סוף מסכת סוטה.
- ↑ הרבי בשם אביו.
- ↑ מסכת ברכות, ב, ב.
- ↑ אדמו"ר הזקן, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת.
- ↑ ראה שיחת הרבי אודותיו, וראה עוד ליקוטי שיחות.
- ↑ ראה ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמ' 200 הערה 4.
- ↑ מסכת כתובות כח, ב. ולכאורה משמע שלכן לא העיד מימיו. אך צ"ע כי זה חיוב להעיד.