אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).
בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).
===בית כנסת "דרך מצוותיך"===
ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב"ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.
=== מנין שלישי ===
עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס"ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב"ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס"ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם "כנסת שלום" ש"קיבלו רשות" מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.
בשנת [[תש"ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב"ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.


ב[[ראש חודש]] [[סיון]] [[תש"ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב"ד בה נבחר הרב סילברמן ליו"ר והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.
ב[[ראש חודש]] [[סיון]] [[תש"ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב"ד בה נבחר הרב סילברמן ליו"ר והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.
שורה 43: שורה 51:
לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד.
לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד.
ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35 .
ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35 .
== יסוד מנין שני נוסח חב"ד באלעד ==
בב' תמוז תשס"ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרה"ח דניאל גראבסקי שליט"א לבין השליח הרה"ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס"ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב"ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.
לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.
== ייסוד מנין שלישי נוסח חב"ד ==
עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס"ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב"ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס"ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם "כנסת שלום" ש"קיבלו רשות" מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.
בשנת [[תש"ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב"ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.


==רבני הקהילה==
==רבני הקהילה==