שמריה נח שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של האדמו"ר]]רבי שמריה נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו"ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של האדמו"ר]]כבוד קדושת אדמור הרב הקדוש [מתואריו של [[אדמור הרייצ]] באיגרת לבני משפחת רבי שמרי' נח לאחר הסתלקותו] רבי שמריה נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו"ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. | ||
בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, ר' [[שלמה זלמן שניאורסון]], | בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, ר' [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימים [[אדמו"ר]] מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{מקור}}. | ||
הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]]. | הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]]. | ||
לאחר [[הסתלקות]] זקנו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר | לאחר [[הסתלקות]] זקנו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר באברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. | ||
לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו ר' שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רצ'יצ'ה]] ור' שמריה נח ב[[בברויסק]]. | לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו ר' שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רצ'יצ'ה]] ור' שמריה נח ב[[בברויסק]]. | ||
בשנת [[תרס"א]], | בשנת [[תרס"א]], יסד ישיבה בבארויסק בראשות בנו הגאון החסיד רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגרי' שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות בכל רחבי [[רוסיה]]]. מהבולטים שבהם: רבי [[משה דון יחיא]] ור' [[שלמה יוסף זווין]]. | ||
במשך השנים אירעו לו מספר תקריות עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | במשך השנים אירעו לו מספר תקריות עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}. | דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}. | ||
שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ד]] חלה מאוד וביום [[ט"ז טבת תרפ"ד]] נסתלק. מנוחתו כבוד בעיר | שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ד]] חלה מאוד וביום [[ט"ז טבת תרפ"ד]] נסתלק. מנוחתו כבוד בעיר באברויסק. | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
גרסה מ־15:22, 5 באוקטובר 2010
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
כבוד קדושת אדמור הרב הקדוש [מתואריו של אדמור הרייצ באיגרת לבני משפחת רבי שמרי' נח לאחר הסתלקותו] רבי שמריה נח שניאורסון מבברויסק נולד בליובאוויטש בשנת תר"ב. הוא היה בן הזקונים של אביו אדמו"ר יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).
בצעירותו למד עם סבו, אדמו"ר הצמח צדק, ועם אחיו, ר' שלמה זלמן שניאורסון, לימים אדמו"ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו אדמו"ר המהר"ש[דרוש מקור].
הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר המהרי"ן מנעז'ין.
לאחר הסתלקות זקנו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות אביו חזר לליובאוויטש. בשנת תרל"ב מינה אותו דודו, כ"ק אדמו"ר המהר"ש, כרב עדת החסידים בעיר באברויסק; היו מאנ"ש חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש[1].
לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן, מונו הוא ואחיו ר' שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ברצ'יצ'ה ור' שמריה נח בבברויסק.
בשנת תרס"א, יסד ישיבה בבארויסק בראשות בנו הגאון החסיד רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגרי' שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות בכל רחבי רוסיה]. מהבולטים שבהם: רבי משה דון יחיא ור' שלמה יוסף זווין.
במשך השנים אירעו לו מספר תקריות עם ליובאוויטש, כך לדוגמא ייסד את כולל חב"ד המיוחד - בנפרד מכולל חב"ד שנשלט על-ידי אדמו"ר הרש"ב. דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם בשבט תר"ע התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי מאיר שמחה מדווינסק בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים[2].
שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת תרפ"ד חלה מאוד וביום ט"ז טבת תרפ"ד נסתלק. מנוחתו כבוד בעיר באברויסק.
צאצאיו
- בנו ר' מנחם מענדל.
- חתנו ר' דוד ברב"ש.
נרצחו שניהם בפרעות תרע"ט.
ספריו
- שמ"ן למאור, ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת הרבי על ידי הרב בנימין אליהו גורודצקי והרב רפאל ווילשאנסקי בשנים תשכ"ד ותשכ"ו בכפר חב"ד.
לקריאה נוספת
הרב עמרם בלוי, המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע, היכל הבעש"ט גליון כ"ב, ניסן תשס"ח, עמ' צה-קלא..
הערות שוליים
- ↑ רשימות היומן.
- ↑ תורת חיים עמ' ר'.