יהושע זליג פלדמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תורתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] - [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]) היה ראש ישיבת [[אחי תמימים]] ראשון לציון ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]. . | |||
==ילדותו== | |||
נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו הרה"ג הנודע רבי שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | |||
בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמרקנד שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד. בשנת תשי"ח יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים וחבירו ללימודים היו תמיד בחורים מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים בצרפת עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. | |||
==בתומכי תמימים לוד== | |||
עם הגיעו לארץ החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] שמצא בו תלמיד חביב ותמיד היה מעלה על נס את כשרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת של הרב זעליג. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב זצוק"ל מידידו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפישה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], והגרב"ש בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב ניסה ללמוד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר להגרב"ש טובה על כך. מדי יום ביומו בתקופה של ארבע שנים נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחרי הצהרים, כאשר הם מפסיקים רק ל[[תפילת מנחה]], וכך נקשרו ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש עד לפטירתו של רבי זעליג. | |||
אחרי ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר כמה שנים ששאב מ[[תורת החסידות]] הוא חזר לארץ ישראל. | |||
רבי זעליג נפטר בהיותו בן שישים בלבד, ביום [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]. | ==אחי תמימים ראשון לציון== | ||
כיהן כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בכפר חב"ד]]. | |||
רבי זעליג נפטר בפתאומיות בהיותו בן שישים בלבד, ביום [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]. | |||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
גרסה מ־11:21, 7 בספטמבר 2010
הרב זליג פלדמן (תרח"צ - כ"ה בתמוז תשנ"ו) היה ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]. .
ילדותו
נולד בשנת תרח"צ לאביו הרה"ג הנודע רבי שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש וכיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד.
בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמרקנד שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד. בשנת תשי"ח יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד בצרפת בישיבות תומכי תמימים ברינואה. כבר בנערותו ניכרו בו כשרונות מיוחדים וחבירו ללימודים היו תמיד בחורים מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים בצרפת עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד.
בתומכי תמימים לוד
עם הגיעו לארץ החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם למד אצל הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שמצא בו תלמיד חביב ותמיד היה מעלה על נס את כשרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת של הרב זעליג. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב זצוק"ל מידידו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפישה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל סדר קדשים, והגרב"ש בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב ניסה ללמוד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר להגרב"ש טובה על כך. מדי יום ביומו בתקופה של ארבע שנים נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחרי הצהרים, כאשר הם מפסיקים רק לתפילת מנחה, וכך נקשרו ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש עד לפטירתו של רבי זעליג.
אחרי ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל הרבי, ולאחר כמה שנים ששאב מתורת החסידות הוא חזר לארץ ישראל.
אחי תמימים ראשון לציון
כיהן כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
רבי זעליג נפטר בפתאומיות בהיותו בן שישים בלבד, ביום כ"ה בתמוז תשנ"ו.
תורתו
באותה תקופה שלמד עם האדמו"ר מסטריקוב, הוא העתיק את כתביו של רבי יושע בער מבריסק והחברותא שלו רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב, ממחברת שהיתה בביתו של האדמו"ר שנקראו בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות שם נדפסו בסדרת ספרי מכון אורייתא, על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
מקורות
- חידושי הגר"ח בסוגיות הש"ס על מסכת בבא קמא, עמ' ט"ו - י"ז.