![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דוד אבא לוין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''דוד אבאלי לוין''' (היו שכינוהו ר' דוד אבאל' | הרב '''דוד אבאלי לוין''' (היו שכינוהו ר' '''דוד אבאל'א דער מלמד'''<ref name=":0">בית משיח גליון 389 עמוד 42.</ref> ונראה שמקור השם היה אבלי) היה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. | ||
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא. | בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
* בנו, ר' [[ישראל לוין]] | * בנו, ר' [[ישראל לוין]] | ||
* בנו, ר' [[גרשון בער לוין]] | * בנו, ר' [[גרשון בער לוין]] | ||
* בתו מרת איטא העניא, אשת | * בתו מרת איטא העניא, אשת ר' [[יוסף יהודה חן]] מפריז | ||
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, | ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אדמו"ר הריי"צ אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער<ref name=":0" />. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־05:41, 6 באפריל 2026
הרב דוד אבאלי לוין (היו שכינוהו ר' דוד אבאל'א דער מלמד[1] ונראה שמקור השם היה אבלי) היה 'מלמד' בעיירה החסידית נעוול, ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב.
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא.
היו לו שיטות מיוחדות בחינוך אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו יראת שמים וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר חסיד - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כחסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו[2].
משפחתו
- בנו, ר' שרגא פייטל לוין
- בנו, ר' ישראל לוין
- בנו, ר' גרשון בער לוין
- בתו מרת איטא העניא, אשת ר' יוסף יהודה חן מפריז
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אדמו"ר הריי"צ אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער[1].
