![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שמואל קנטרוף – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמואל קאנטעראף התמונה המקורית.jpg|ממוזער|ר' שמואל קנטרוף]] | [[קובץ:שמואל קאנטעראף התמונה המקורית.jpg|ממוזער|ר' שמואל קנטרוף]] | ||
הרב '''שמואל מנחם קנטרוף''' | הרב '''שמואל מנחם קנטרוף'''{{הערה|שמו, קאנטאראף, מוכיח שהי' ממשפחת חזנים, "קאנטאר" ברוסית הוא מונח לחזן (מכתב ה[[חיים ליברמן]] אל ר' [[יהושע מונדשיין]] - "ספר סופר וסיפור" עמ' 764).}} ([[תרמ"ה]] - [[כ"א בניסן]] [[תשי"ג]]) היה חזן, מהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה]]{{הערה|ע"פ רשימה, נדפסה ב"[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]" עמ' כא. וראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"ץ]] כרך ד עמ' קיא.}}, ממייסדי חברת [[ניחו"ח]], מ'ועד המבקר' של החברה{{הערה|היכל הנגינה, עמ' שמט.}} וכמה [[ניגון|ניגונים]] נרשמו מפיו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו ר' יהושע אפרים קנטרוביץ, והיה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] | נולד ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו ר' יהושע אפרים קנטרוביץ, והיה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]]{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 430. [[ספר התמימים]] - א, עמ' עא.}}. | ||
בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא לזוגתו מרת גאלדא. | בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא לזוגתו מרת גאלדא. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בתחילה היה גר בעיירות קטנות ובסוף ימיו עבר ל[[ברוקלין]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' נג.}}. | בתחילה היה גר בעיירות קטנות ובסוף ימיו עבר ל[[ברוקלין]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' נג.}}. | ||
היה חזן בסלונים (גליציה המערבית) וב[[טבת]] [[תרפ"ז]] (לערך) הגיע ל[[ארצות הברית | היה חזן בסלונים (גליציה המערבית) וב[[טבת]] [[תרפ"ז]] (לערך) הגיע ל[[ארצות הברית]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] כרך יא עמ' עו-ז. שם עמ' פא.}}, שם היה חבר באגודת החזנים. | ||
כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] בשנת [[תרפ"ט]] היה ר' שמואל בין מקבלי הפנים, וכשירד הרבי מכבש האוניה הכריז "ברוך הבא"{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' קסז.}}. | כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] בשנת [[תרפ"ט]] היה ר' שמואל בין מקבלי הפנים, וכשירד הרבי מכבש האוניה הכריז "ברוך הבא"{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' קסז.}}. | ||
ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תר"צ]] במחיצת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], הגיע כאורח לשיר | ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תר"צ]] במחיצת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], הגיע כאורח לשיר בהתוועדות יחד עם החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1324 יוסל'ה רוזנבלט שר אצל הרבי] באתר [[שטורעם]]. {{קישור שבור}}}}. | ||
הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש"ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא ואי אפשר לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן אי אפשר להגבילם בתוי נגינה" | הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש"ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא ואי אפשר לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן אי אפשר להגבילם בתוי נגינה"{{הערה|מכתב ה[[חיים ליברמן]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.}}. | ||
נפטר | נפטר ב[[כ"א בניסן]] [[תשי"ג]] בגיל 68, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]]{{הערה|[[:קובץ:מצבת ר' שמואל קנטרוף.png|צילום מצבתו]]. וראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך כא עמ' רל.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' שמעון חיים קנטרוף | *בנו, ר' שמעון חיים קנטרוף{{הערה|נולד בערך שנת [[תרס"ז]]. נפטר [[כ"ב באלול|כ"ב אלול]] [[תשנ"ה]].}} - למד בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ולאחר מכן ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] שימש כ[[מלמד תינוקות|מורה]] ב[[תלמוד תורה|ת"ת]] בספרינגפילד, [[מסצ'וסטס]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | ||
[[קטגוריה:חזנים]] | [[קטגוריה:חזנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:13, 26 במרץ 2026
הרב שמואל מנחם קנטרוף[1] (תרמ"ה - כ"א בניסן תשי"ג) היה חזן, מהנהלת אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה[2], ממייסדי חברת ניחו"ח, מ'ועד המבקר' של החברה[3] וכמה ניגונים נרשמו מפיו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקרמנצ'וג בשנת תרמ"ה לאביו ר' יהושע אפרים קנטרוביץ, והיה מראשוני תלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש[4].
בהגיעו לגיל נישואין נישא לזוגתו מרת גאלדא.
בתחילה היה גר בעיירות קטנות ובסוף ימיו עבר לברוקלין[5].
היה חזן בסלונים (גליציה המערבית) ובטבת תרפ"ז (לערך) הגיע לארצות הברית[6], שם היה חבר באגודת החזנים.
כשאדמו"ר הריי"צ ביקר בארה"ב בשנת תרפ"ט היה ר' שמואל בין מקבלי הפנים, וכשירד הרבי מכבש האוניה הכריז "ברוך הבא"[7].
בהתוועדות שמחת בית השואבה תר"צ במחיצת אדמו"ר הריי"צ, הגיע כאורח לשיר בהתוועדות יחד עם החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט[8].
הי' אומר על ניגוני חב"ד ש"ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא ואי אפשר לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן אי אפשר להגבילם בתוי נגינה"[9].
נפטר בכ"א בניסן תשי"ג בגיל 68, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי[10].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' שמעון חיים קנטרוף[11] - למד בישיבת תומכי תמימים ורשה ולאחר מכן בארה"ב שימש כמורה בת"ת בספרינגפילד, מסצ'וסטס.
הערות שוליים
- ^ שמו, קאנטאראף, מוכיח שהי' ממשפחת חזנים, "קאנטאר" ברוסית הוא מונח לחזן (מכתב החיים ליברמן אל ר' יהושע מונדשיין - "ספר סופר וסיפור" עמ' 764).
- ^ ע"פ רשימה, נדפסה ב"תולדות חב"ד בארצות הברית" עמ' כא. וראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"ץ כרך ד עמ' קיא.
- ^ היכל הנגינה, עמ' שמט.
- ^ ליובאוויטש וחייליה עמ' 430. ספר התמימים - א, עמ' עא.
- ^ זכרון לבני ישראל עמ' נג.
- ^ ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך יא עמ' עו-ז. שם עמ' פא.
- ^ זכרון לבני ישראל עמ' קסז.
- ^ יוסל'ה רוזנבלט שר אצל הרבי באתר שטורעם. (הקישור אינו פעיל)
- ^ מכתב החיים ליברמן הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.
- ^ צילום מצבתו. וראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך כא עמ' רל.
- ^ נולד בערך שנת תרס"ז. נפטר כ"ב אלול תשנ"ה.
