לדלג לתוכן

משה קצנלבויגן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:משה קצנלבויגן.png|ממוזער|תמונתו האחרונה]]
[[קובץ:משה קצנלבויגן.png|ממוזער|תמונתו האחרונה]]
הרב '''משה קצנלבויגן''' ('''משה שרה'ס'''; [[י"א ניסן]] [[תרצ"א]] – [[ח' אלול]] [[תשע"ד]]) היה שותף בפעולות ארגון הבריחה הידועה מרוסיה '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ובהעלאת כתבי החסידים מעבר למסך הברזל והפצת כתבי יהדות וכתבי רבותינו נשיאינו ברחבי ברית המועצות, ובאחרית ימיו - מאנשי קהילת חב"ד ב[[לונדון]].
הרב '''משה קצנלבויגן''' ('''משה שרה'ס'''; [[י"א ניסן]] [[תרצ"א]] – [[ח' אלול]] [[תשע"ד]]) היה שותף בפעולות ארגון הבריחה הידועה מרוסיה '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ובהעלאת כתבי ה[[חסידים]] מעבר למסך הברזל והפצת כתבי יהדות וכתבי [[רבותינו נשיאינו]] ברחבי [[ברית המועצות]], ובאחרית ימיו מאנשי קהילת חב"ד ב[[לונדון]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ברוסיה ב[[י"א ניסן]] [[תרצ"א]], לאביו ר' [[מיכאל קצנלבויגן]], ולאמו ה'[[שרה קצנלבויגן|מומע שרה]]'.
נולד ברוסיה ב[[י"א ניסן]] [[תרצ"א]], לאביו ר' [[מיכאל קצנלבויגן]], ולאמו ה'[[שרה קצנלבויגן|מומע שרה]]'.


בהיותו בחור צעיר, סייע רבות לפעילותה של אמו בארגון של [[יציאת רוסיה תש"ו|'הבריחה הגדולה מרוסיה']], ובכך היה שותף פעיל בעזרה לאלפי חסידים לצאת את גבולות ברית המועצות. בשל פעולות אלו נאסר יחד עם אמו, על אף גילו הצעיר, ובעוד שאמו נשלחה לסיביר, הוא נשלח למשך שנה לבית מעצר ב[[גיאורגיה]], וכעבור שנה נשלח לסיביר, שם שמר במסירות נפש והתחמק מלעבוד בשבת ומאכילת חמץ בפסח.
בהיותו בחור צעיר, סייע רבות לפעילותה של אמו בארגון של [[יציאת רוסיה תש"ו|'הבריחה הגדולה מרוסיה']], ובכך היה שותף פעיל בעזרה לאלפי חסידים לצאת את גבולות ברית המועצות. בשל פעולות אלו נאסר יחד עם אמו, על אף גילו הצעיר, ובעוד שאמו נשלחה לסיביר, הוא נשלח למשך שנה לבית מעצר ב[[גיאורגיה]], וכעבור שנה נשלח ל[[סיביר]], שם שמר במסירות נפש והתחמק מלעבוד בשבת ומאכילת חמץ בפסח.


עם מותו של סטאלין, שוחרר מהכלא והצליח למצוא עבודה מבלי שיצטרך לעבוד בשבת, קבע את מגוריו בפרבר מלחובקה הסמוך ל[[מוסקבה]], הצליח להתחבב על האחראים על המכס ואנשי השגרירות, והיה מעורב בתעבורת מכתבים מסמכים וכתבי יד מגבולות ברית המועצות לעולם החופשי, כשבין חבילות אלו היה גם ספר התניא עם הערותיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|הרבנית חנה השאירה את הספר בברית המועצות מחשש שיתפס ויוחרם במהלך היציאה מרוסיה, ורבי משה היה זה שהעביר אותו לשגרירות ישראל ששלחו אותו לרבי.}}, וכן בהפצת כתבי רבותינו נשיאינו ותשמישי קדושה{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2810256/jewish/-.htm לשלוח עם ה'מוסר'?]''', בתוך סמרקנד - המחתרת שהאירה למרחקים.}}.
עם מותו של [[סטאלין]], שוחרר מהכלא והצליח למצוא עבודה מבלי שיצטרך לעבוד בשבת, קבע את מגוריו בפרבר מלחובקה הסמוך ל[[מוסקבה]], הצליח להתחבב על האחראים על המכס ואנשי השגרירות, והיה מעורב בתעבורת מכתבים מסמכים וכתבי יד מגבולות ברית המועצות לעולם החופשי, כשבין חבילות אלו היה גם ספר התניא עם הערותיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|[[הרבנית חנה]] השאירה את הספר ב[[ברית המועצות]] מחשש שיתפס ויוחרם במהלך היציאה מ[[רוסיה]], ורבי משה היה זה שהעביר אותו לשגרירות ישראל ששלחו אותו לרבי.}}, וכן בהפצת כתבי [[רבותינו נשיאינו]] ותשמישי קדושה{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2810256/jewish/-.htm לשלוח עם ה'מוסר'?], בתוך הספר [[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]].}}.


התחתן עם מרת זלדה, בת הרב [[נחום הלל פינסקי]].  
התחתן עם מרת זלדה, בת הרב [[נחום הלל פינסקי]].  


במקביל לפרנסתו עסק בחינוך יהודי ובקירוב נערים צעירים ליהדות.
במקביל לפרנסתו עסק בחינוך יהודי ובקירוב נערים צעירים ל[[יהדות]].


בשנת [[תשל"א]] קיבל אשרת יציאה מברית המועצות, ועבר להתגורר ב[[לונדון]] בסמיכות לאחיו ר' יהושע רסקין (קצנלבויגן).
בשנת [[תשל"א]] קיבל אשרת יציאה מ[[ברית המועצות]], ועבר להתגורר ב[[לונדון]] בסמיכות לאחיו ר' יהושע רסקין (קצנלבויגן).


על פי הוראת הרבי ביחידות הראשונה, נסע לבקר את הגאון הרב [[משה פיינשטיין]] ולדבר עמו בלימוד, כדי להראות לו שגם מעבר למסך הברזל יש יהודים שלומדים תורה במצבים הקשים ביותר. כאשר שאל אותו הרב פיינשטיין כיצד הצליח בכך, השיב לו שבכל הזדמנות ישבו ביחד והתוועדו, והתאספויות אלו העניקו את הכוחות הדרושים להמשיך ולהתעקש על שמירת התורה והמצוות{{הערה|1=הרב ברוך וילהלם [://limudtora.co.il/?app=sale&id=139#.XqikQWhvZPY להגיע למושב 37 C...].}}.
על פי הוראת [[הרבי]] ב[[יחידות]] הראשונה, נסע לבקר את הגאון הרב [[משה פיינשטיין]] ולדבר עמו בלימוד, כדי להראות לו שגם מעבר למסך הברזל יש יהודים שלומדים תורה במצבים הקשים ביותר. כאשר שאל אותו הרב פיינשטיין כיצד הצליח בכך, השיב לו שבכל הזדמנות ישבו ביחד והתוועדו, והתאספויות אלו העניקו את הכוחות הדרושים להמשיך ולהתעקש על שמירת התורה והמצוות{{הערה|1=הרב ברוך וילהלם: [https://limudtora.co.il/?app=sale&id=139#.XqikQWhvZPY להגיע למושב 37C...].}}.


נפטר בלונדון שבאנגליה ב[[ח' אלול]] [[תשע"ד]] בגיל 83.
נפטר ב[[לונדון]] שב[[אנגליה]] ב[[ח' אלול]] [[תשע"ד]], בגיל 83.


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב נחום הלל קצנלבויגן - שליח הרבי במרלינד
*בנו, הרב נחום הלל קצנלבויגן שליח [[הרבי]] במרלינד
*בנו, הרב מיכאל קצנלבויגן - לונדון, אנגליה
*בנו, הרב מיכאל קצנלבויגן – [[לונדון]], [[אנגליה]]
*בתו מרת חנה לנדא - לונדון, אנגליה
*בתו מרת חנה לנדא – [[לונדון]], [[אנגליה]]
*בתו, מרת רחל זאיאנץ - לונדון, אנגליה
*בתו, מרת רחל זאיאנץ – [[לונדון]], [[אנגליה]]
*בתו, מרת נחמה דינה העלער - לונדון, אנגליה
*בתו, מרת נחמה דינה העלער – [[לונדון]], [[אנגליה]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''אבירי לב שלא נכנעו -''' מאת הרב חיים דוד אהרן טיפנברון, סדרת ז' כרכים
*'''אבירי לב שלא נכנעו -''' מאת הרב חיים דוד אהרן טיפנברון, סדרת ז' כרכים
*{{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1574, י"ז אלול תשע"ד, '''הניצחון'''
*{{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1574, [[י"ז אלול]] [[תשע"ד]], '''הניצחון'''


==קישורים חיצווניים==
==קישורים חיצווניים==

גרסה אחרונה מ־01:03, 19 במרץ 2026

תמונתו האחרונה

הרב משה קצנלבויגן (משה שרה'ס; י"א ניסן תרצ"אח' אלול תשע"ד) היה שותף בפעולות ארגון הבריחה הידועה מרוסיה 'יציאת רוסיה תש"ו', ובהעלאת כתבי החסידים מעבר למסך הברזל והפצת כתבי יהדות וכתבי רבותינו נשיאינו ברחבי ברית המועצות, ובאחרית ימיו – מאנשי קהילת חב"ד בלונדון.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ברוסיה בי"א ניסן תרצ"א, לאביו ר' מיכאל קצנלבויגן, ולאמו ה'מומע שרה'.

בהיותו בחור צעיר, סייע רבות לפעילותה של אמו בארגון של 'הבריחה הגדולה מרוסיה', ובכך היה שותף פעיל בעזרה לאלפי חסידים לצאת את גבולות ברית המועצות. בשל פעולות אלו נאסר יחד עם אמו, על אף גילו הצעיר, ובעוד שאמו נשלחה לסיביר, הוא נשלח למשך שנה לבית מעצר בגיאורגיה, וכעבור שנה נשלח לסיביר, שם שמר במסירות נפש והתחמק מלעבוד בשבת ומאכילת חמץ בפסח.

עם מותו של סטאלין, שוחרר מהכלא והצליח למצוא עבודה מבלי שיצטרך לעבוד בשבת, קבע את מגוריו בפרבר מלחובקה הסמוך למוסקבה, הצליח להתחבב על האחראים על המכס ואנשי השגרירות, והיה מעורב בתעבורת מכתבים מסמכים וכתבי יד מגבולות ברית המועצות לעולם החופשי, כשבין חבילות אלו היה גם ספר התניא עם הערותיו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1], וכן בהפצת כתבי רבותינו נשיאינו ותשמישי קדושה[2].

התחתן עם מרת זלדה, בת הרב נחום הלל פינסקי.

במקביל לפרנסתו עסק בחינוך יהודי ובקירוב נערים צעירים ליהדות.

בשנת תשל"א קיבל אשרת יציאה מברית המועצות, ועבר להתגורר בלונדון בסמיכות לאחיו ר' יהושע רסקין (קצנלבויגן).

על פי הוראת הרבי ביחידות הראשונה, נסע לבקר את הגאון הרב משה פיינשטיין ולדבר עמו בלימוד, כדי להראות לו שגם מעבר למסך הברזל יש יהודים שלומדים תורה במצבים הקשים ביותר. כאשר שאל אותו הרב פיינשטיין כיצד הצליח בכך, השיב לו שבכל הזדמנות ישבו ביחד והתוועדו, והתאספויות אלו העניקו את הכוחות הדרושים להמשיך ולהתעקש על שמירת התורה והמצוות[3].

נפטר בלונדון שבאנגליה בח' אלול תשע"ד, בגיל 83.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אבירי לב שלא נכנעו - מאת הרב חיים דוד אהרן טיפנברון, סדרת ז' כרכים
  • גליון 1574, י"ז אלול תשע"ד, הניצחון

קישורים חיצווניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ הרבנית חנה השאירה את הספר בברית המועצות מחשש שיתפס ויוחרם במהלך היציאה מרוסיה, ורבי משה היה זה שהעביר אותו לשגרירות ישראל ששלחו אותו לרבי.
  2. ^ ראו לדוגמא: לשלוח עם ה'מוסר'?, בתוך הספר מחתרת סמרקנד.
  3. ^ הרב ברוך וילהלם: להגיע למושב 37C....