נר מצוה ותורה אור

שער הדפוס הראשון

הספר נר מצוה ותורה אור הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו בשנת תק"פ. הספר כולל שני חלקים: שער האמונה - מאמרי חסידות על מצות האמונה בה' ואחדות ה', ועל חג הפסח; שער היחוד (נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות) - ביאור ענין ההתבוננות וסדר ההשתלשלות.

חלקי הספר

שער האמונה

א. שער האמונה: מהות מצוות האמונה וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, תפילה, צדקה ועבודת התשובה באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן המבארים את עניני חג הפסח, אכילת מצה וקריעת ים סוף.

שער היחוד

ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.

ספר שער היחוד (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות") הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות, אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות להתבוננות וזאת כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.

א. מהעיון אל התבונה

ההתבוננות מתחילה בבחינת "עיון" – הסתכלות חזקה וממושכת בעומק המושג עד להבנתו הברורה בכל פרטיו, בדומה ללימוד תלמודי מעמיק. כוח ה"תבונה" משמש כמצע וככלי הביצוע להתבוננות הפרטית; הוא ה"דולה" את המושכל המופשט (בבחינת "איש תבונה ידלנה") ומאפשר להוריד את עומק המושג אל תוך עניינים נפרדים ופרטיים, ובכך הוא מחבר בין ההבנה השכלית במושגים כללים ליישום שבהתבונות הפרטית שבמהלך התפילה.

ב. התבוננות פרטית: מן הפרט אל הכלל (מלמטה למעלה)

בניגוד להתבוננות כללית ( כגון התבוננות במושגים כללים ככח הממלא כל עלמין שעיקרו במלכות דאצילות וכו׳) שעלולה להישאר רחוקה ודמיונית, ההתבוננות הפרטית מורידה את המושג הכללי ומנתחת באמצעותו כל שלב בבריאה (נבראים, מלאכים, עולמות). המתבונן מכיר את פרטי ההתהוות (כגון הגלגלים המקבלים חיות ממלכות דעשייה) ועולה מהם בהדרגה אל הכלל שמעליהם. תהליך זה, מן הפרט אל הכלל, הוא הדרך היחידה להגיע להתאמתות הכלל בנפש – הכרה אינטימית ואמיתית בכוח המאציל המהווה את המציאות כולה.

ג. יחודים פרטיים בדרך קיצור (מלמעלה למטה)

התבוננות זו נועדה להמחיש כיצד האור העצמי שורה בכל פרט בשווה, והיא מבוססת על שני מושגים מקבילים:

• השתלשלות הכתרים (זהות הרצון): המתבונן עוקב אחר השתלשלות הרצון מהעצמות ("יחיד"), דרך הרצון הקדום בא"ק והרצון הגלוי באצילות ("אריך"), ועד לחפץ ה' היותר אחרון בעולם העשייה. התובנה המרכזית כאן היא זהות הרצונות: כשם שרצונו הפשוט של האדם לעצמות נפשו הוא ממש אותו הרצון המניע את ידו בפו"מ, כך כל שלבי הרצון האלוקי מאוחדים ברגע אחד כמהות אחת ממש, ובכך מתאמת ש"אני ה' לא שניתי".
• עקרון ההתלבשות (התהוות ישירה): הספירה שלמעלה מהווה את הספירה שלמטה ומתלבשת ממש בתוך הספירה המקבילה לה למטה ממנה. אין זו רק "התהוות" שבה העליון הוא המקור הכללי, אלא התלבשות פנימית שבה הספירה העליונה הופכת לחיותה של הספירה התחתונה (לדוגמה: חכמה שבעצמות בתוך חכמה דא"ק, ומשם לחכמה דאצילות ועד חכמה דעשייה), כאשר המדרגות הממצעות משמשות רק כ"דרך מעבר".

התבוננות זו מאחדת את כל פרטי ההשתלשלות לנקודה אחת, ומאפשרת למתבונן לראות בכל מדרגה ונברא פרטי את כוח המאציל המהווה אותו בכל רגע

ד. הכנות ואימות ההתבוננות

כהכנה, על המתבונן להכיר את מבנה האור שלפני הצמצום ("יחיד", "אחד", "קדמון")- המאריך באחד, ואת השילוב הנדרש בין שמחה למרירות. סימן להתבוננות אמתית הוא הופעה בו-זמנית של שמחה מהבנת התהליך (בינה) וביטול עצמי מתוך הכרה בפער מול המאציל (חכמה), המובילים לשינוי קבוע במידות ולהסרת דאגות גשמיות.

ה. פירוט סדר ההשתלשלות והמחשה

הספר ממשיך ומפרט את ההשתלשלות כולה תוך כדי שהוא מתעקב לבאר בסיום כל עולם ועולם כיצד יש לישם עבורו את ההתבוננות המקוצרת הנ״ל.

פרוט סדר ההשתלשלות הוא כך: מהאור שלפני הצמצום (בדרגות יחיד, אחד וקדמון), דרך הצמצום הראשון, ה"רשימו" והמשכת ה"קו". משם הוא עובר לרצון הקדום ,עיגולים ויושר, א"ק עסה״ג ,עולם האצ׳ בכללו החל מהכתר הממוצע עתיק ואריך (תענוג ורצון), או"א (חכמה ובינה), וזו"ן (מדות ודיבור). השלשלת ממשיכה דרך ה"פרסא" לעולמות הבריאה והיצירה, ומגיעה לסיומה המוחשי בעולם העשייה הגשמי. שם, האור האלוקי מתלבש בדרגה האחרונה בהשתלשלות – "מלכות דמלכות דעשייה" – המהווה את הגלגלים, המזלות, ארבעת היסודות (אש, רוח, מים ועפר) ואת החיות של כל הנבראים הגשמיים.

כל שלב מומחש באמצעות משלים מנפש האדם (כמו משל הבניין או המעיין) ומשלים מבניים כמו "עשר חפירות", המדגימים כיצד האור נשאר פשוט בתוך הכלים המגבילים. בסיום זה מתגלה שהרצון העצמי הפשוט שבתחילת הכל שורה בפרט היותר אחרון, ובכך נשלמת מטרת ההתבוננות לאחד את כל פרטי המציאות במקורם האינסופי.

הוצאות הספר

ספר זה נדפס בחיי אדמו"ר האמצעי, בקאפוסט בשנת תק"פ. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג בתר"כ. בשנת תש"ח הדפיס את הספר הרבי עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.

בתשפ"ה הדפיסה קה"ת את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' הלל מפאריטש, מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.

אודות הספר

בהיום יום מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.

במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות".

באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.

קישורים חיצוניים

• הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק"פ בפורמט צילום באתר היברובוקס
• הספר במהדורה חדשה בפורמט צילום באתר היברובוקס
• הספר בפורמט טקסט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש