לדלג לתוכן

דוד טעביל קצנלבויגן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ הגהה
מ הגהה
שורה 5: שורה 5:


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד לאביו ר' נפתלי הירץ בעיר טורוגן אשר ב[[ליטא]], במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד [[המהר"ל מפראג]].
נולד לאביו ר' נפתלי הירץ ואמו מרת חיענא בעיר טורוגן אשר ב[[ליטא]], במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד [[המהר"ל מפראג]]<ref>כל סדר היחוס עד לאביו של [[מהר"ל מפראג|המהר"ל]] נדפס בהקדמת ספרו [https://hebrewbooks.org/37494 מי נפתוח].</ref>.


בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של [[הלכה]] עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.
בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של [[הלכה]] עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.
שורה 23: שורה 23:
== משפחתו ==
== משפחתו ==


* אחיו, ר' משה יצחק - הי' [[אב"ד]] בק"ק קאמיניץ ד[[ליטא]].
* אחיו, ר' צבי שמעון - הי' רב ב[[שיקגו]].
* בנו, ר' [[נפתלי הערץ קצנלבויגן|נפתלי הערץ]].
* בנו, ר' [[נפתלי הערץ קצנלבויגן|נפתלי הערץ]].
* בנו, ר' [[שאול קצנלבויגן|שאול]] [[ה' יקום דמו|הי"ד]].
* בנו, ר' [[שאול קצנלבויגן|שאול]] [[ה' יקום דמו|הי"ד]].

גרסה מ־22:58, 25 בינואר 2026

ר' דוד טעביל

הרב דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן (תר"ז - י"ב טבת תרצ"א) הי' רבה של פטרבורג ואחד מחשובי רבני רוסיא בזמנו.

אדמו"ר הרש"ב אמר עליו "ער איז אַ ערליכער איד" [ = הוא יהודי ירא שמים][1].

תולדות חיים

נולד לאביו ר' נפתלי הירץ ואמו מרת חיענא בעיר טורוגן אשר בליטא, במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד המהר"ל מפראג[2].

בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של הלכה עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על הירושלמי שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.

בהיותו בן עשרים נתקבל לרב בעיר וורזבלובא ואח"כ בעיר סובלק, שם ישב על כסא הרבנות עד שנת תרס"ז שאז נתקבל לאב"ד ורב ראשי בפטרבורג[3].

בימי מלחמת העולם הראשונה עמד ביחד עם ר' חיים עוזר גרודזינסקי בראש ועד שהמציא מצות ומאכלים כשרים לחצי מליון חיילים יהודים, כן השתדל אצל המיניסטריום לטובת 5000 רבנים והצליח לשחררם מעבודת הצבא. כמו כן הציל יהודים רבים שנאשמו - ע"י עלילות - ברגול ונגזרו עליהם עונש מות או גלות לסיביר.

אחרי המהפכה הבולשבית נדון לגלות ע"י היבסקציה ככל הרבנים[4].

בשנת תרפ"ג קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על מסכת יבמות שנדפס בדפוס קומוניסטי בלענינגראד (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת שלטון הסוביטי).

בשנת תר"צ הורשה לו לשוב ללענינגראד.

בשנת השמונים וחמש בחייו, בי"ב טבת תרצ"א נפטר ומנוחתו כבוד בלענינגראד[5].

משפחתו

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ מחתרת סמרקנד ע' 148.
  2. ^ כל סדר היחוס עד לאביו של המהר"ל נדפס בהקדמת ספרו מי נפתוח.
  3. ^ ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חט"ז ע' פד-ה.
  4. ^ ראה אגרות קודש הנ"ל, ע' שעה.
  5. ^ שערי ציון, טבת-אדר תרצ"א, עמ' נא-נב.
  6. ^ נולד בשנת תרס"ה. נפטר בארץ ישראל, ד' שבט תש"נ.
  7. ^ שלחו במתנה לתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש ברוסטוב (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חי"ד ע' רנח. חט"ז ע' סה).