יהודה מאיר שפירא – הבדלי גרסאות
אנו רוצים משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אליה אלימלך (שיחה | תרומות) תאריך הפטירה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרמ"ז]] | |תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרמ"ז]] | ||
|מקום לידה=שאץ, רומניה | |מקום לידה=שאץ, רומניה | ||
|תאריך פטירה=[[ז' בחשוון]] [[תרצ" | |תאריך פטירה=[[ז' בחשוון]] [[תרצ"ד]] | ||
|מקום פטירה=לובלין | |מקום פטירה=לובלין | ||
|מקום פעילות=[[פולין]] | |מקום פעילות=[[פולין]] | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות= | |השתייכות= | ||
}} | }} | ||
רבי '''יהודה מאיר שפירא''' ([[ז' באדר]] [[תרמ"ז]] – [[ז' בחשוון]] [[תרצ" | רבי '''יהודה מאיר שפירא''' ([[ז' באדר]] [[תרמ"ז]] – [[ז' בחשוון]] [[תרצ"ד]]) היה גאון ב[[תורה]] ו[[חסידות]], מ[[רב]]ני [[פולין]], ראש ישיבת 'חכמי לובלין' ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר". | בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר". | ||
בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו ב[[פולין]] בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. כשהישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ הרב שפירא לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת חסות על הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ" | בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו ב[[פולין]] בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. כשהישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ הרב שפירא לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת חסות על הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ד]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]]. | ||
==עם הרבי== | ==עם הרבי== | ||