נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(כל הבעיות מדף השיחה תוקנו)
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''נצרות''' הינה [[כפירה|כפירה]] ב[[אחדות השם]], ומי שכופים אותו לעבור לדת זו, עליו ליהרג ולא לעבור{{הערת שוליים|הרמב"ם באגרת השמד.}}.
'''נצרות''' הינה [[כפירה|כפירה]] ב[[אחדות השם]], ומי שכופים אותו לעבור לדת זו, עליו ליהרג ולא לעבור{{הערת שוליים|הרמב"ם באגרת השמד.}}.


שורה 9: שורה 8:
בגמרא [[גיטין]] מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
בגמרא [[גיטין]] מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.


[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} הסביר כי בעקבות מעשה זו שיהושע דחה את ישו בשתי ידים וראה את התוצאות, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. יש המקשים על דך מהגמרא סנהדרין שם{{הערת שוליים{מג, א.}} שם מובא כי אין ללמד עליו זכות מכיון שהיה מסית ומדיח וכתוב "לא תחמול עליו". הרבי תירץ כי דין זה של לא ללמד זכות מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור למד עליו זכות כדי להצילו מעונשו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית די ןשל מטה{{הערת שוליים|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}}
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} הסביר כי בעקבות מעשה זו שיהושע דחה את ישו בשתי ידים וראה את התוצאות, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. יש המקשים על דך מהגמרא סנהדרין שם{{הערת שוליים|מג, א.}} שם מובא כי אין ללמד עליו זכות מכיון שהיה מסית ומדיח וכתוב "לא תחמול עליו". הרבי תירץ כי דין זה של לא ללמד זכות מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור למד עליו זכות כדי להצילו מעונשו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית די ןשל מטה{{הערת שוליים|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}}


דוגמא דומה הלכך נמצאת ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל'|פרק התניא פרק ל']] ש[[אדמו"ר הזקן]] אומר כי יש ללמד זכות על יושבי קרנות ועל חטאיהם הרעים, שברור שאין לימוד זכות זה מועיל בבית דין של מטה.
דוגמא דומה הלכך נמצאת ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל'|פרק התניא פרק ל']] ש[[אדמו"ר הזקן]] אומר כי יש ללמד זכות על יושבי קרנות ועל חטאיהם הרעים, שברור שאין לימוד זכות זה מועיל בבית דין של מטה.

גרסה מ־17:56, 27 ביולי 2010

נצרות הינה כפירה באחדות השם, ומי שכופים אותו לעבור לדת זו, עליו ליהרג ולא לעבור[1].

מקים הנצרות

מקים הדת הוא ישו הנוצרי. לפני שחטא הוא היה תלמידו של יהושע בן פרחיה והתלווה אליו. כאשר יהושע בן פרחיה ראה כי הוא לא אדם הגון הוא החרימו ונידהו. הוא דחה אותו מלקבלו חזרה אליו כמה פעמים. באחת מהפעמים בא אליו ישו באמצע קריאת שמע, ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי יהושע דוחה אותו שוב, והוא המיר את דתו ועבד עבודה זרה. הוא הסית והדיח אחריו הרבה יהודים, ועל פי דיני מסית ומדיח נגמר דינו למיתה.

עם זאת חלוקים הדיעות מי הרגו, יש אומרים כי בית דין הרגו אותו, וכמופיע בצנזורי הש"ס במסכת סנהדרין "ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שהסית והדיח את ישראל", אך יש המקשים על כך שמקובל כי הוא היה לאחר ביטול הסנהדרין בזמן שבית דין לא היו דנין דיני נפשות, ורוצים לתרץ כי מדובר באדם אחר.

בגמרא גיטין מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.

הרבי[2] הסביר כי בעקבות מעשה זו שיהושע דחה את ישו בשתי ידים וראה את התוצאות, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. יש המקשים על דך מהגמרא סנהדרין שם[3] שם מובא כי אין ללמד עליו זכות מכיון שהיה מסית ומדיח וכתוב "לא תחמול עליו". הרבי תירץ כי דין זה של לא ללמד זכות מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור למד עליו זכות כדי להצילו מעונשו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית די ןשל מטה[4]

דוגמא דומה הלכך נמצאת בפרק התניא פרק ל' שאדמו"ר הזקן אומר כי יש ללמד זכות על יושבי קרנות ועל חטאיהם הרעים, שברור שאין לימוד זכות זה מועיל בבית דין של מטה.

תחבולות השם

הקמת דת כפרנית זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זה[5].

כאשר הרבי הציע את רעיון לעשות רגע של שתיקה בכל בתי הספר הגוים בארה"ב, היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על הקב"ה, גם על יסודות דתם הכפרנית, ונמצא שיש כאן הכשלה מצידנו. הרבי השיב מספר תשובות על כך,ובין השאר השיב שאין הגוים מצווים על היחוד, ולכן אין זה נקרא שאנו מכשילים אותם, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא במסכת עבודה זרה שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.

הערות שוליים

  1. הרמב"ם באגרת השמד.
  2. התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.
  3. מג, א.
  4. כמובא תשובת הנודע ביהודה בזה חאו"ח סל"ה.
  5. רמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"י.