מסכתות קטנות – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
'''מסכתות קטנות''' הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון ה[[משנה]]. הן נחשבות בדרך כלל כ[[ברייתא|ברייתות]] (כלומר, ספרות ששייכת לתקופת התנאים), אולם חלקן נכתבו בתקופות מאוחרות יותר. המסכתות הקטנות נבדלות מן המשנה וה[[תוספתא]] בכך שחלק מהן מאוחרות, ובכך שבניגוד לתוספתא - רובן אינן ערוכות לפי סדר המסכתות במשנה.


'''מסכתות קטנות''' הינן אוסף של הלכות ואגדות בנושאים שונים שנכתבו ונערכו בזמן ה[[גאונים]], ובדפוס וילנא סודרו בסוף מסכתות [[סדר נזיקין]].
המסכתות הקטנות נדפסות בדרך כלל בסוף [[סדר נזיקין]] במהדורות של ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. בשמונה הראשונות יש חומר מקורי רב שאיננו מופיע במקומות אחרים בספרות [[חז"ל]], ובשבע האחרונות ישנו בעיקר ליקוט ממקומות אחרים.


=== המסכתות ===
==רשימת המסכתות הקטנות==
[[אבות דרבי נתן|'''אבות דרבי נתן''']] – מסכת זו ערוכה ברובה לפי הסדר של [[מסכת אבות]] (ומעין התוספתא, הערוכה כאמור לפי סדר המשנה) ומהוה מעין השלמה לפרקי אבות, המסכת מדברת על הנושאים שמדוברים בפרקי אבות (מידות, יראת שמים, ועוד).
*'''[[אבות דרבי נתן]]''' - מסכת זו ערוכה ברובה לפי הסדר של [[מסכת אבות]] (ומעין התוספתא, הערוכה כאמור לפי סדר המשנה). במהדורת שכטר יש שתי גרסאות על פי כתבי יד: ב'''נוסח א''' (המקובל בדפוסים) יש 41 פרקים, וב'''נוסח ב''' יש 48 פרקים.
*'''[[מסכת סופרים]]''' - יש שתי נוסחאות מקבילות אבל שונות בתלמוד הבבלי וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
*'''[[אבל רבתי]]''' - הלכות [[קבורה]], [[הספד]] ו[[אבלות]] (נקראת גם מסכת '''שמחות''' בלשון [[סגי נהור]]).
*'''[[מסכת כלה]]''' - [[אירוסין]], [[נישואין]], יחסי אישות. מסכת זו נחשבה בין המסכתות הפחות נלמדות עד כדי כך שמהווה מדד לתלמיד חכם בעל ידע מקיף ש"שולט אפילו במסכת כלה"<ref>{{בבלי|שבת|קיד|א}}: "איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור? זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו במסכת כלה". וכן {{בבלי|תענית|י|ב}} ו{{בבלי|קידושין|מט|ב}}</ref>.
*'''[[כלה רבתי]]''' - הרחבה למסכת הקודמת, ערוכה בצורת משנה וגמרא.
*'''[[דרך ארץ רבה]]''' - נימוסין, בין אדם לחברו.
*'''[[מסכת דרך ארץ זוטא|דרך ארץ זוטא]]''' - הדרכות [[מוסר]] לתלמידי חכמים: עצות לביקורת עצמית ו[[צניעות]].
**'''פרק השלום''' - נקרא על שם תחילתו "גדול השלום" על דרכי ה[[שלום]] בין אדם לחברו. פרק השלום הוא הפרק האחרון של "דרך ארץ זוטא", אבל יש שמתייחסים אליו כמאמר בפני עצמו.
*'''[[מסכת עבדים]]''' - פירוט דיני עבדים.
*'''[[מסכת גרים]]''' - דרכי קבלת [[גיור|גרים]].
*'''[[מסכת כותים]]''' - היחס בהלכה לכותים (שומרונים).


[[פרקי דרבי אליעזר|'''פרקי דרבי אליעזר''']] '''–''' (בראשי תיבות: '''פדר"א''') הוא חיבור מדרשי המיוחס לרוב לתנא רבי אליעזר בן הוּרקנוּס, החיבור כולל 54 פרקים.
המסכתות הבאות הן מעין ליקוט של הלכות לפי נושאים, הנידונים גם ב[[מסכת מנחות]] פרק רביעי ובהלכות קטנות ב[[רי"ף]] וב[[רא"ש]]:
 
* '''[[מסכת ספר תורה]]'''.
'''א. מסכתות הלכה.'''
*'''מסכת מזוזה'''.
 
*'''מסכת תפילין -''' מן המסכתות הקטנות המורכבת מפרק אחד העוסק בדיני התפילין.
* [[מסכת סופרים|'''מסכת סופרים''']] – למסכת יש שתי נוסחאות מקבילות אבל שונות אחת ב[[תלמוד בבלי]] ואחת ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], המסכת מדברת על דיני כתיבת ספר תורה ודיני תפילה.
*'''מסכת ציצית'''.
* [[אבל רבתי|'''אבל רבתי''']] '''(או מסכת שמחות)''' – עוסקת בהלכות גוסס, הלוויית המת, דיני הספד וקבורה, ניחום אבלים, דיני אבלות, ועוד (נקראת גם מסכת '''שמחות''' בלשון [[סגי נהור]]).
* [[מסכת כלה|'''מסכת כלה''']] – [[אירוסין]], [[נישואין]], יחסי אישות. מסכת זו נחשבה מסכת קלה ולכן אם אדם נושא אישה בתנאי שהוא תלמיד חכם מספיק שידע את הנושא שלומד גם אם מדובר במסכת קלה כמו מסכת כלה.
* [[כלה רבתי|'''כלה רבתי''']] – הרחבה למסכת הקודמת, ערוכה בצורת משנה וגמרא.
* [[מסכת עבדים|'''מסכת עבדים''']] - פירוט דיני עבדים.
* [[מסכת גרים|'''מסכת גרים''']] - דרכי קבלת [[גיור|גרים]].
* [[מסכת כותים|'''מסכת כותים''']] - היחס בהלכה לכותים ([[שומרונים]]).
* [[מסכת ספר תורה|'''מסכת ספר תורה''']] '''–''' המסכת עוסקת בדיני כתיבת ספר תורה.
 
המסכתות הבאות הן מעין ליקוט של הלכות לפי נושא הספר (וגם הן מסכתות הלכה):
 
* [[מסכת מזוזה|'''מסכת מזוזה''']]'''.'''
* [[מסכת תפילין|'''מסכת תפילין''']]'''.'''
* [[מסכת ציצית|'''מסכת ציצית''']]'''.'''
 
'''ב. מסכתות דרך ארץ.'''
 
* [[דרך ארץ רבה|'''דרך ארץ רבה''']] – [[נימוסין]], בין אדם לחברו.
* [[דרך ארץ זוטא|'''דרך ארץ זוטא''']] – הדרכות [[מוסר]] לתלמידי חכמים: עצות לביקורת עצמית ו[[צניעות]].
* [[פרק השלום|'''פרק השלום''']] – נקרא על שם תחילתו "גדול השלום" על דרכי ה[[שלום]] בין אדם לחברו. פרק השלום הוא הפרק האחרון של "[[דרך ארץ זוטא]]", אבל יש שמתייחסים אליו כמסכת בפני עצמה.
 
'''ג. מסכתות שאבדו.'''


מסכתות שאבדו:
* '''מסכת ארץ ישראל''' - יש שהזכירו גם מסכת "ארץ ישראל", אך זו אינה מצויה לפנינו.
* '''מסכת ארץ ישראל''' - יש שהזכירו גם מסכת "ארץ ישראל", אך זו אינה מצויה לפנינו.
* '''מסכת חנוכה -''' מסכת זו הוזכרה בשם [[הגאון מווילנה]], אך אינה קיימת לפנינו.
* '''מסכת חנוכה''' - מסכת זו הוזכרה בשם [[הגאון מווילנה]], אך אינה קיימת לפנינו{{הערה|הקדמת רבי אברהם בן הגר"א לשבע מסכתות בספרו רב פעלים.}}.


=== התייחסויות הרבי ===
==התייחסויות הרבי==
<ref>לכאו' צריך להחליף כל הבא לקמן ל: פעמים רבות [הערה: ראה לדוגמא מכתב כ"ג שבט תשי"ז] הורה הרבי [על פי הגמרא בקידושין] כי כאשר ישראל רוצה לישא בת כהן ואינו תלמיד חכם, עליו ללמוד לכה"פ מסכת קטנה אחת, ועדיף שתהא זו מסכת כלה.</ref>מענה הרבי לאישה אשר לא נפקדה בבנים. הרבי הורה לה להתחזק בכמה מצוות מסויימות.
<ref>לכאו' צריך להחליף כל הבא לקמן ל: פעמים רבות [הערה: ראה לדוגמא מכתב כ"ג שבט תשי"ז] הורה הרבי [על פי הגמרא בקידושין] כי כאשר ישראל רוצה לישא בת כהן ואינו תלמיד חכם, עליו ללמוד לכה"פ מסכת קטנה אחת, ועדיף שתהא זו מסכת כלה.</ref>מענה הרבי לאישה אשר לא נפקדה בבנים. הרבי הורה לה להתחזק בכמה מצוות מסויימות.


בין היתר הרבי הורה:
בין היתר הרבי הורה:
שורה 45: שורה 33:
{{ציטוט|תוכן="כנראה ממכתבה הנה היא בת כהן, ואם הבעל שלה אינו כהן, אזי נוסף על כל האמור לעיל, נכון שיהי' בעלה בקי בתוכן איזה מסכת ממסכתות הש"ס ויכול להיות גם במסכתות קטנות וכמו מסכת כלה וכיו"ב".|מקור=ממכתב [[כ"ג שבט]] [[תשי"ז]]}}
{{ציטוט|תוכן="כנראה ממכתבה הנה היא בת כהן, ואם הבעל שלה אינו כהן, אזי נוסף על כל האמור לעיל, נכון שיהי' בעלה בקי בתוכן איזה מסכת ממסכתות הש"ס ויכול להיות גם במסכתות קטנות וכמו מסכת כלה וכיו"ב".|מקור=ממכתב [[כ"ג שבט]] [[תשי"ז]]}}


= ראה גם =
{{הערות שוליים}}
[[סדר נזיקין]]
[[קטגוריה:מסכות קטנות|*]]
 
[[פרקי דרבי אליעזר]]
[[קטגוריה:סדר נזיקין]]
[[קטגוריה:גאונים]]
[[קטגוריה:מסכות קטנות]]